1 In te, o Eterno, io mi confido, fa’ ch’io non sia giammai confuso.2 Per la tua giustizia, liberami, fammi scampare! Inchina a me il tuo orecchio, e salvami!3 Siimi una ròcca, una dimora ove io possa sempre rifugiarmi! Tu hai prescritto ch’io sia salvato, perché sei la mia rupe e la mia fortezza.4 O mio Dio, liberami dalla man dell’empio dalla man del perverso e del violento!5 Poiché tu sei la mia speranza, o Signore, o Eterno, la mia fiducia fin dalla mia fanciullezza.6 Tu sei stato il mio sostegno fin dal seno materno, sei tu che m’hai tratto dalle viscere di mia madre; tu sei del continuo l’oggetto della mia lode.7 Io son per molti come un prodigio, ma tu sei il mio forte ricetto.8 Sia la mia bocca ripiena della tua lode, e celebri ogni giorno la tua gloria!9 Non rigettarmi al tempo della vecchiezza, non abbandonarmi quando le mie forze declinano.10 Perché i miei nemici parlan di me, e quelli che spiano l’anima mia cospirano assieme,11 dicendo: Iddio l’ha abbandonato; inseguitelo e prendetelo, perché non c’è alcuno che lo liberi.12 O Dio, non allontanarti da me, mio Dio, affrettati in mio aiuto!13 Sian confusi, siano consumati gli avversari dell’anima mia, sian coperti d’onta e di vituperio quelli che cercano il mio male!14 Ma io spererò del continuo, e a tutte le tue lodi ne aggiungerò delle altre.15 La mia bocca racconterà tuttodì la tua giustizia e le tue liberazioni, perché non ne conosco il numero.16 Io mi farò innanzi a dir de’ potenti atti del Signore, dell’Eterno; ricorderò la tua giustizia, la tua soltanto.17 O Dio, tu m’hai ammaestrato dalla mia fanciullezza, ed io, fino ad ora, ho annunziato le tue maraviglie.18 Ed anche quando sia giunto alla vecchiaia ed alla canizie, o Dio, non abbandonarmi, finché non abbia fatto conoscere il tuo braccio a questa generazione, e la tua potenza a quelli che verranno.19 Anche la tua giustizia, o Dio, è eccelsa; tu hai fatto cose grandi; o Dio, chi è pari a te?20 Tu, che ci hai fatto veder molte e gravi distrette, ci darai di nuovo la vita e ci trarrai di nuovo dagli abissi della terra;21 tu accrescerai la mia grandezza, e ti volgerai di nuovo a me per consolarmi.22 Io altresì ti celebrerò col saltèro, celebrerò la tua verità, o mio Dio! A te salmeggerò con la cetra, o anto d’Israele!23 Le mie labbra giubileranno, quando salmeggerò a te e l’anima mia pure, che tu hai riscattata.24 Anche la mia lingua parlerà tuttodì della tua giustizia, perché sono stati svergognati, sono stati confusi quelli che cercavano il mio male.

1 א   בך-יהוה חסיתי    אל-אבושה לעולם br 2 ב   בצדקתך תצילני ותפלטני    הטה-אלי אזנך והושיעני br 3 ג   היה לי לצור מעון לבוא--    תמיד צוית להושיעני br כי-סלעי ומצודתי    אתה br 4 ד   אלהי--פלטני מיד רשע    מכף מעול וחומץ br 5 ה   כי-אתה תקותי    אדני יהוה מבטחי מנעורי br 6 ו   עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי    בך תהלתי תמיד br 7 ז   כמופת הייתי לרבים    ואתה מחסי-עז br 8 ח   ימלא פי תהלתך    כל-היום תפארתך br 9 ט   אל-תשליכני לעת זקנה    ככלות כחי אל-תעזבני br 10 י   כי-אמרו אויבי לי    ושמרי נפשי נועצו יחדו br 11 יא   לאמר אלהים עזבו    רדפו ותפשוהו כי-אין מציל br 12 יב   אלהים אל-תרחק ממני    אלהי לעזרתי חישה (חושה) br 13 יג   יבשו יכלו שטני נפשי    יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי br 14 יד   ואני תמיד איחל    והוספתי על-כל-תהלתך br 15 טו   פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך    כי לא ידעתי ספרות br 16 טז   אבוא--בגברות אדני יהוה    אזכיר צדקתך לבדך br 17 יז   אלהים למדתני מנעורי    ועד-הנה אגיד נפלאותיך br 18 יח   וגם עד-זקנה ושיבה--    אלהים אל-תעזבני br עד-אגיד זרועך לדור    לכל-יבוא גבורתך br 19 יט   וצדקתך אלהים    עד-מרום br אשר-עשית גדלות    אלהים מי כמוך br 20 כ   אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות--    ורעות br תשוב תחינו (תחיני)    ומתהמות הארץ תשוב תעלני br 21 כא   תרב גדלתי    ותסב תנחמני br 22 כב   גם-אני אודך בכלי-נבל--    אמתך אלהי br אזמרה לך בכנור--    קדוש ישראל br 23 כג   תרננה שפתי כי אזמרה-לך    ונפשי אשר פדית br 24 כד   גם-לשוני--    כל-היום תהגה צדקתך br כי-בשו כי-חפרו    מבקשי רעתי