1 I PROVERBI di Salomone, figliuolo di Davide, Re d’Israele;2 Per conoscere sapienza ed ammaestramento, Per intendere i detti di senno;3 Per ricevere ammaestramento di buon senno, Di giustizia, di giudicio e di dirittura;4 Per dare avvedimento a’ semplici. E conoscenza, ed accorgimento a’ fanciulli.5 Il savio li udirà, e ne accrescerà la sua scienza; E l’uomo intendente ne acquisterà buoni consigli, e governo;6 Per comprender le sentenze ed i bei motti, Le parole de’ savi ed i lor detti oscuri7 IL timor del Signore è il capo della scienza; Ma gli stolti sprezzano la sapienza e l’ammaestramento.8 Ascolta, figliuol mio l’ammaestramento di tuo padre; E non lasciar l’insegnamento di tua madre;9 Perciocchè saranno un fregio grazioso al tuo capo, E collane al tuo collo10 Figliuol mio, se i peccatori ti vogliono sedurre, Non acconsentir loro.11 Se dicono: Vieni con noi, poniamo agguati al sangue, Insidiamo di nascosto l’innocente impunitamente;12 Tranghiottiamoli tutti vivi, come il sepolcro; E tutti intieri, a guisa di quelli che scendono nella fossa;13 Noi troveremo ogni sorte di preziosi beni, Noi empieremo le nostre case di spoglie;14 Tu trarrai la tua sorte con noi; Fra noi non vi sarà che una sola borsa;15 Figliuol mio, non inviarti con loro; Rattieni il tuo piè dal lor sentiero.16 Perciocchè i lor piedi corrono al male, E si affrettano a spandere il sangue.17 Perciocchè invano si tende la rete Dinanzi agli occhi d’ogni uccello;18 Ma essi pongono agguati al lor proprio sangue, Ed insidiano nascosamente l’anima loro.19 Tali sono i sentieri d’ogni uomo dato all’avarizia; Ella coglie l’anima di coloro in cui ella si trova20 LA somma Sapienza grida di fuori; Ella fa sentir la sua voce per le piazze;21 Ella grida in capo de’ luoghi delle turbe; Ella pronunzia i suoi ragionamenti nell’entrate delle porte, nella città,22 Dicendo: Infino a quando, o scempi, amerete la scempietà? Ed infino a quando gli schernitori prenderanno piacere in ischernire, Ed i pazzi avranno in odio la scienza?23 Convertitevi alla mia riprensione; Ecco, io vi sgorgherò lo spirito mio; Io vi farò assapere le mie parole.24 Perciocchè io ho gridato, e voi avete ricusato di ascoltare; Io ho distesa la mano, e niuno ha porto attenzione;25 Ed avete lasciato ogni mio consiglio, E non avete gradita la mia correzione;26 Io altresì riderò della vostra calamità; Io mi farò beffe, quando il vostro spavento sarà venuto;27 Quando il vostro spavento sarà venuto, a guisa di ruina, E la vostra calamità sarà giunta, a guisa di turbo; Quando angoscia e distretta vi sarà sopraggiunta.28 Allora essi grideranno a me, ma io non risponderò; Mi ricercheranno sollecitamente, ma non mi troveranno;29 Perciocchè hanno odiata la scienza, E non hanno eletto il timor del Signore;30 E non hanno gradito il mio consiglio, Ed hanno disdegnata ogni mia correzione.31 Perciò mangeranno del frutto delle lor vie, E saranno saziati de’ lor consigli.32 Perciocchè lo sviamento degli scempi li uccide, E l’error degli stolti li fa perire.33 Ma chi mi ascolta abiterà in sicurtà, E viverà in riposo, fuor di spavento di male

1 א    big מ /big שלי שלמה בן-דוד--    מלך ישראל br 2 ב   לדעת חכמה ומוסר    להבין אמרי בינה br 3 ג   לקחת מוסר השכל    צדק ומשפט ומשרים br 4 ד   לתת לפתאים ערמה    לנער דעת ומזמה br 5 ה   ישמע חכם ויוסף לקח    ונבון תחבלות יקנה br 6 ו   להבין משל ומליצה    דברי חכמים וחידתם br 7 ז   יראת יהוה ראשית דעת    חכמה ומוסר אוילים בזו 8 ח   שמע בני מוסר אביך    ואל-תטש תורת אמך br 9 ט   כי לוית חן הם לראשך    וענקים לגרגרתך br 10 י   בני--    אם-יפתוך חטאים אל-תבא br 11 יא   אם-יאמרו    לכה אתנו br נארבה לדם    נצפנה לנקי חנם br 12 יב   נבלעם כשאול חיים    ותמימים כיורדי בור br 13 יג   כל-הון יקר נמצא    נמלא בתינו שלל br 14 יד   גורלך תפיל בתוכנו    כיס אחד יהיה לכלנו br 15 טו   בני--אל-תלך בדרך אתם    מנע רגלך מנתיבתם br 16 טז   כי רגליהם לרע ירוצו    וימהרו לשפך-דם br 17 יז   כי-חנם מזרה הרשת--    בעיני כל-בעל כנף br 18 יח   והם לדמם יארבו    יצפנו לנפשתם br 19 יט   כן--ארחות כל-בצע בצע    את-נפש בעליו יקח br 20 כ   חכמות בחוץ תרנה    ברחבות תתן קולה br 21 כא   בראש המיות תקרא    בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר br 22 כב   עד-מתי פתים--    תאהבו-פתי br ולצים--לצון חמדו להם    וכסילים ישנאו-דעת br 23 כג   תשובו לתוכחתי    הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם br 24 כד   יען קראתי ותמאנו    נטיתי ידי ואין מקשיב br 25 כה   ותפרעו כל-עצתי    ותוכחתי לא אביתם br 26 כו   גם-אני באידכם אשחק    אלעג בבא פחדכם br 27 כז   בבא כשאוה (כשואה) פחדכם--    ואידכם כסופה יאתה br בבא עליכם    צרה וצוקה br 28 כח   אז יקראנני ולא אענה    ישחרנני ולא ימצאנני br 29 כט   תחת כי-שנאו דעת    ויראת יהוה לא בחרו br 30 ל   לא-אבו לעצתי    נאצו כל-תוכחתי br 31 לא   ויאכלו מפרי דרכם    וממעצתיהם ישבעו br 32 לב   כי משובת פתים תהרגם    ושלות כסילים תאבדם br 33 לג   ושמע לי ישכן-בטח    ושאנן מפחד רעה