1 Le disposizioni dell’animo son dell’uomo; Ma la risposta della lingua è dal Signore2 Tutte le vie dell’uomo gli paiono pure; Ma il Signore pesa gli spiriti3 Rimetti le tue opere nel Signore, E i tuoi pensieri saranno stabiliti4 Il Signore ha fatto ogni cosa per sè stesso; Eziandio l’empio per lo giorno del male5 Chiunque è altiero d’animo è abbominevole al Signore; D’ora in ora egli non resterà impunito6 L’iniquità sarà purgata con benignità, e con verità; E per lo timor del Signore l’uomo si ritrae dal male7 Quando il Signore gradisce le vie dell’uomo, Pacifica con lui eziandio i suoi nemici8 Meglio vale poco con giustizia, Che grandi entrate senza dirittura9 Il cuor dell’uomo delibera della sua via; Ma il Signore dirizza i suoi passi10 Indovinamento è nelle labbra del re; La sua bocca non falla nel giudicio11 La stadera, e le bilance giuste son del Signore; Tutti i pesi del sacchetto son sua opera12 Operare empiamente è abbominevole ai re; Perciocchè il trono sarà stabilito per giustizia13 Le labbra giuste son quelle che i re gradiscono; Ed essi amano chi parla dirittamente14 L’ira del re son messi di morte; Ma l’uomo savio la placherà.15 Nella chiarezza della faccia del re vi è vita; E la sua benevolenza è come la nuvola della pioggia della stagione della ricolta16 Quant’è egli cosa migliore acquistar sapienza che oro! E quant’è egli cosa più eccellente acquistar prudenza che argento! 17 La strada degli uomini diritti è di stornarsi dal male; Chi osserva la sua via guarda l’anima sua18 La superbia viene davanti alla ruina, E l’alterezza dello spirito davanti alla caduta19 Meglio è essere umile di spirito co’ mansueti, Che spartir le spoglie con gli altieri20 Chi è intendente nella parola troverà bene; E beato chi si confida nel Signore21 Il savio di cuore sarà chiamato intendente; E la dolcezza delle labbra aggiugnerà dottrina22 Il senno è una fonte di vita in coloro che ne son dotati; Ma l’ammaestramento degli stolti è stoltizia23 Il cuor dell’uomo savio rende avveduta la sua bocca, E aggiunge dottrina alle sue labbra24 I detti soavi sono un favo di miele, Dolcezza all’anima, e medicina alle ossa25 Vi è tal via che pare diritta all’uomo, Il fine della quale son le vie della morte26 L’anima di chi si affatica si affatica per lui stesso; Perciocchè la sua bocca lo preme27 L’uomo scellerato apparecchia del male; E in su le sue labbra vi è come un fuoco ardente.28 L’uomo perverso commette contese; E chi va sparlando disunisce gli amici29 L’uomo violento seduce il suo compagno, E lo conduce per una via che non è buona.30 Chi chiude gli occhi macchinando perversità, Dimena le labbra quando ha compiuto il male31 La canutezza è una corona gloriosa; Ella si troverà nella via della giustizia32 Meglio vale chi è lento all’ira, che il forte; E meglio vale chi signoreggia il suo cruccio, che un prenditor di città33 La sorte è gittata nel grembo; Ma dal Signore procede tutto il giudicio di essa

1 א   לאדם מערכי-לב    ומיהוה מענה לשון br 2 ב   כל-דרכי-איש זך בעיניו    ותכן רוחות יהוה br 3 ג   גל אל-יהוה מעשיך    ויכנו מחשבתיך br 4 ד   כל פעל יהוה למענהו    וגם-רשע ליום רעה br 5 ה   תועבת יהוה כל-גבה-לב    יד ליד לא ינקה br 6 ו   בחסד ואמת יכפר עון    וביראת יהוה סור מרע br 7 ז   ברצות יהוה דרכי-איש    גם-אויביו ישלם אתו br 8 ח   טוב-מעט בצדקה--    מרב תבואות בלא משפט br 9 ט   לב אדם יחשב דרכו    ויהוה יכין צעדו br 10 י   קסם על-שפתי-מלך    במשפט לא ימעל-פיו br 11 יא   פלס ומאזני משפט--ליהוה    מעשהו כל-אבני-כיס br 12 יב   תועבת מלכים עשות רשע    כי בצדקה יכון כסא br 13 יג   רצון מלכים שפתי-צדק    ודבר ישרים יאהב br 14 יד   חמת-מלך מלאכי-מות    ואיש חכם יכפרנה br 15 טו   באור-פני-מלך חיים    ורצונו כעב מלקוש br 16 טז   קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ    וקנות בינה נבחר מכסף br 17 יז   מסלת ישרים סור מרע    שמר נפשו נצר דרכו br 18 יח   לפני-שבר גאון    ולפני כשלון גבה רוח br 19 יט   טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים)    מחלק שלל את-גאים br 20 כ   משכיל על-דבר ימצא-טוב    ובוטח ביהוה אשריו br 21 כא   לחכם-לב יקרא נבון    ומתק שפתים יסיף לקח br 22 כב   מקור חיים שכל בעליו    ומוסר אולים אולת br 23 כג   לב חכם ישכיל פיהו    ועל-שפתיו יסיף לקח br 24 כד   צוף-דבש אמרי-נעם    מתוק לנפש ומרפא לעצם br 25 כה   יש דרך ישר לפני-איש    ואחריתה דרכי-מות br 26 כו   נפש עמל עמלה לו    כי-אכף עליו פיהו br 27 כז   איש בליעל כרה רעה    ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת br 28 כח   איש תהפכות ישלח מדון    ונרג ן מפריד אלוף br 29 כט   איש חמס יפתה רעהו    והוליכו בדרך לא-טוב br 30 ל   עצה עיניו לחשב תהפכות    קרץ שפתיו כלה רעה br 31 לא   עטרת תפארת שיבה    בדרך צדקה תמצא br 32 לב   טוב ארך אפים מגבור    ומשל ברוחו מלכד עיר br 33 לג   בחיק יוטל את-הגורל    ומיהוה כל-משפטו