1 Il cuor del re è nella mano del Signore come ruscelli di acque; Egli lo piega a tutto ciò che gli piace2 Tutte le vie dell’uomo gli paiono diritte; Ma il Signore pesa i cuori3 Far giustizia e giudicio È cosa più gradita dal Signore, che sacrificio4 Gli occhi altieri, e il cuor gonfio, Che son la lampana degli empi, son peccato5 I pensieri dell’uomo diligente producono di certo abbondanza; Ma l’uomo disavveduto cade senza fallo in necessità6 Il far tesori con lingua di falsità è una cosa vana, Sospinta in qua ed in là; e si appartiene a quelli che cercan la morte7 Il predar degli empi li trarrà in giù; Perciocchè hanno rifiutato di far ciò che è diritto8 La via stravolta dell’uomo è anche strana; Ma l’opera di chi è puro è diritta9 Meglio è abitare sopra un canto di un tetto, Che con una moglie rissosa in casa comune10 L’anima dell’empio desidera il male; Il suo amico stesso non trova pietà appo lui11 Quando lo schernitore è gastigato, il semplice ne diventa savio; E quando si ammonisce il savio, egli apprende scienza12 Il giusto considera la casa dell’empio; Ella trabocca l’empio nel male13 Chi tura l’orecchio, per non udire il grido del misero, Griderà anch’egli, e non sarà esaudito14 Il presente dato di nascosto acqueta l’ira; E il dono porto nel seno acqueta il forte cruccio15 Il far ciò che è diritto è letizia al giusto; Ma è uno spavento agli operatori d’iniquità16 L’uomo che devia dal cammino del buon senno Riposerà in compagnia de’ morti17 L’uomo che ama godere sarà bisognoso; Chi ama il vino e l’olio non arricchirà18 L’empio sarà per riscatto del giusto; E il disleale sarà in iscambio degli uomini diritti19 Meglio è abitare in terra deserta, Che con una moglie rissosa e stizzosa20 Nell’abitacolo del savio vi è un tesoro di cose rare, e d’olii preziosi; Ma l’uomo stolto dissipa tutto ciò21 Chi va dietro a giustizia e benignità Troverà vita, giustizia, e gloria22 Il savio sale nella città de’ valenti, Ed abbatte la forza di essa23 Chi guarda la sua bocca e la sua lingua Guarda l’anima sua d’afflizioni24 Il nome del superbo presuntuoso è: schernitore; Egli fa ogni cosa con furor di superbia25 Il desiderio del pigro l’uccide; Perciocchè le sue mani rifiutano di lavorare.26 L’uomo dato a cupidigia appetisce tuttodì; Ma il giusto dona, e non risparmia27 Il sacrificio degli empi è cosa abbominevole; Quanto più se l’offeriscono con scelleratezza! 28 Il testimonio mendace perirà; Ma l’uomo che ascolta parlerà in perpetuo29 L’uomo empio si rende sfacciato; Ma l’uomo diritto addirizza le sue vie30 Non vi è sapienza, nè prudenza, Nè consiglio, incontro al Signore.31 Il cavallo è apparecchiato per lo giorno della battaglia; Ma il salvare appartiene al Signore

1 א   פלגי-מים לב-מלך ביד-יהוה    על-כל-אשר יחפץ יטנו br 2 ב   כל-דרך-איש ישר בעיניו    ותכן לבות יהוה br 3 ג   עשה צדקה ומשפט--    נבחר ליהוה מזבח br 4 ד   רום-עינים ורחב-לב--    נר רשעים חטאת br 5 ה   מחשבות חרוץ אך-למותר    וכל-אץ אך-למחסור br 6 ו   פעל אצרות בלשון שקר--    הבל נדף מבקשי-מות br 7 ז   שד-רשעים יגורם    כי מאנו לעשות משפט br 8 ח   הפכפך דרך איש וזר    וזך ישר פעלו br 9 ט   טוב לשבת על-פנת-גג--    מאשת מדינים ובית חבר br 10 י   נפש רשע אותה-רע    לא-יחן בעיניו רעהו br 11 יא   בענש-לץ יחכם-פתי    ובהשכיל לחכם יקח-דעת br 12 יב   משכיל צדיק לבית רשע    מסלף רשעים לרע br 13 יג   אטם אזנו מזעקת-דל--    גם-הוא יקרא ולא יענה br 14 יד   מתן בסתר יכפה-אף    ושחד בחק חמה עזה br 15 טו   שמחה לצדיק עשות משפט    ומחתה לפעלי און br 16 טז   אדם--תועה מדרך השכל    בקהל רפאים ינוח br 17 יז   איש מחסור אהב שמחה    אהב יין-ושמן לא יעשיר br 18 יח   כפר לצדיק רשע    ותחת ישרים בוגד br 19 יט   טוב שבת בארץ-מדבר--    מאשת מדונים (מדינים) וכעס br 20 כ   אוצר נחמד ושמן--בנוה חכם    וכסיל אדם יבלענו br 21 כא   רדף צדקה וחסד--    ימצא חיים צדקה וכבוד br 22 כב   עיר גברים עלה חכם    וירד עז מבטחה br 23 כג   שמר פיו ולשונו--    שמר מצרות נפשו br 24 כד   זד יהיר לץ שמו--    עושה בעברת זדון br 25 כה   תאות עצל תמיתנו    כי-מאנו ידיו לעשות br 26 כו   כל-היום התאוה תאוה    וצדיק יתן ולא יחשך br 27 כז   זבח רשעים תועבה    אף כי-בזמה יביאנו br 28 כח   עד-כזבים יאבד    ואיש שומע לנצח ידבר br 29 כט   העז איש רשע בפניו    וישר הוא יכין דרכיו (יבין דרכו) br 30 ל   אין חכמה ואין תבונה--    ואין עצה לנגד יהוה 31 לא   סוס--מוכן ליום מלחמה    וליהוה התשועה