1 א למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה br 2 ב בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו br 3 ג כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה br 4 ד רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו br 5 ה יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם br 6 ו אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע br 7 ז אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון br 8 ח ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו br 9 ט יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני br יחטף עני במשכו ברשתו br 10 י ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) br 11 יא אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח br 12 יב קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) br 13 יג על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש br 14 יד ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך br עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר br 15 טו שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא br 16 טז יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו br 17 יז תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך br 18 יח לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ
1 Pourquoi, ô Eternel! te tiens-tu loin, [et] te caches-tu au temps [que nous sommes] dans la détresse?2 Le méchant par son orgueil poursuit ardemment l'affligé; [mais] ils seront pris par les machinations qu'ils ont préméditées.3 Car le méchant se glorifie du souhait de son âme, il estime heureux l'avare, et il irrite l'Eternel.4 Le méchant marchant avec fierté ne fait conscience [de rien]; toutes ses pensées sont, qu'il n'y a point de Dieu.5 Son train prospère en tout temps; tes jugements sont éloignés de devant lui; il souffle contre tous ses adversaires.6 Il dit en son cœur : je ne serai jamais ébranlé; car je ne puis avoir de mal.7 Sa bouche est pleine de malédictions, de tromperies, et de fraude; il n'y a sous sa langue qu'oppression et qu'outrage.8 Il se tient aux embûches dans des villages; il tue l'innocent dans des lieux cachés; ses yeux épient le troupeau des désolés.9 Il se tient aux embûches en un lieu caché, comme un lion dans son fort; il se tient aux embûches pour attraper l'affligé; il attrape l'affligé, l'attirant en son filet.10 Il se tapit, et se baisse, et puis le troupeau des désolés tombe entre ses bras.11 Il dit en son cœur : le [Dieu] Fort l'a oublié, il a caché sa face, il ne le verra jamais.12 Eternel, lève-toi, ô [Dieu] Fort! hausse ta main, et n'oublie point les débonnaires.13 Pourquoi le méchant irriterait-il Dieu? Il a dit en son cœur que tu n'en feras aucune recherche.14 Tu l'as vu; car lorsqu'on afflige ou qu'on maltraite quelqu'un, tu regardes pour le mettre entre tes mains, le troupeau des désolés se réfugie auprès de toi; tu as aidé l'orphelin.15 Casse le bras du méchant, et recherche la méchanceté de l'injuste, jusqu'à ce que tu n'en trouves plus rien.16 L'Eternel est Roi à toujours, et à perpétuité; les nations ont été exterminées de dessus sa terre.17 Eternel, tu exauces le souhait des débonnaires, affermis leur cœur, [et] que ton oreille les écoute attentivement;18 Pour faire droit à l'orphelin et à celui qui est foulé, afin que l'homme [mortel], qui est de terre, ne continue plus à donner de l'effroi.