1 א   למנצח משכיל לבני-קרח br 2 ב   כאיל תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים br 3 ג   צמאה נפשי לאלהים--    לאל חי br מתי אבוא    ואראה פני אלהים br 4 ד   היתה-לי דמעתי לחם    יומם ולילה br באמר אלי כל-היום    איה אלהיך br 5 ה   אלה אזכרה    ואשפכה עלי נפשי-- br כי אעבר בסך    אדדם עד-בית אלהים br בקול-רנה ותודה    המון חוגג br 6 ו   מה-תשתוחחי נפשי--    ותהמי עלי br הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועות פניו br 7 ז   אלהי--    עלי נפשי תשתוחח br על-כן--אזכרך מארץ ירדן    וחרמונים מהר מצער br 8 ח   תהום-אל-תהום קורא    לקול צנוריך br כל-משבריך וגליך    עלי עברו br 9 ט   יומם יצוה יהוה חסדו    ובלילה שירה עמי-- br תפלה    לאל חיי br 10 י   אומרה לאל סלעי--    למה שכחתני br למה-קדר אלך--    בלחץ אויב br 11 יא   ברצח בעצמותי--    חרפוני צוררי br באמרם אלי כל-היום    איה אלהיך br [ (Psalms 42:12) יב   מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי br הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי ]

1 To the Overseer. -- An Instruction. By sons of Korah. As a hart doth pant for streams of water, So my soul panteth toward Thee, O God.2 My soul thirsted for God, for the living God, When do I enter and see the face of God?3 My tear hath been to me bread day and night, In their saying unto me all the day, `Where [is] thy God?`4 These I remember, and pour out my soul in me, For I pass over into the booth, I go softly with them unto the house of God, With the voice of singing and confession, The multitude keeping feast!5 What! bowest thou thyself, O my soul? Yea, art thou troubled within me? Wait for God, for still I confess Him: The salvation of my countenance -- My God!6 In me doth my soul bow itself, Therefore I remember Thee from the land of Jordan, And of the Hermons, from the hill Mizar.7 Deep unto deep is calling At the noise of Thy water-spouts, All Thy breakers and Thy billows passed over me.8 By day Jehovah commandeth His kindness, And by night a song [is] with me, A prayer to the God of my life.9 I say to God my rock, `Why hast Thou forgotten me? Why go I mourning in the oppression of an enemy?10 With a sword in my bones Have mine adversaries reproached me, In their saying unto me all the day, `Where [is] thy God?`11 What! bowest thou thyself, O my soul? And what! art thou troubled within me? Wait for God, for still I confess Him, The salvation of my countenance, and my God!