1 My son, pay attention to my wisdom.
Turn your ear to my understanding,
2 that you may maintain discretion,
that your lips may preserve knowledge.
3 For the lips of an adulteress drip honey.
Her mouth is smoother than oil,
4 but in the end she is as bitter as wormwood,
and as sharp as a two-edged sword.
5 Her feet go down to death.
Her steps lead straight to Sheol.
6 She gives no thought to the way of life.
Her ways are crooked, and she doesn’t know it.
7 Now therefore, my sons, listen to me.
Don’t depart from the words of my mouth.
8 Remove your way far from her.
Don’t come near the door of her house,
9 lest you give your honor to others,
and your years to the cruel one;
10 lest strangers feast on your wealth,
and your labors enrich another man’s house.
11 You will groan at your latter end,
when your flesh and your body are consumed,
12 and say, "How I have hated instruction,
and my heart despised reproof.
13 I haven’t obeyed the voice of my teachers,
nor turned my ear to those who instructed me!
14 I have come to the brink of utter ruin,
among the gathered assembly."
15 Drink water out of your own cistern,
running water out of your own well.
16 Should your springs overflow in the streets,
streams of water in the public squares?
17 Let them be for yourself alone,
not for strangers with you.
18 Let your spring be blessed.
Rejoice in the wife of your youth.
19 A loving doe and a graceful deer—
let her breasts satisfy you at all times.
Be captivated always with her love.
20 For why should you, my son, be captivated with an adulteress?
Why embrace the bosom of another?
21 For the ways of man are before Yahweh’s eyes.
He examines all his paths.
22 The evil deeds of the wicked ensnare him.
The cords of his sin hold him firmly.
23 He will die for lack of instruction.
In the greatness of his folly, he will go astray.
1 א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך br
2 ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו br
3 ג כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה br
4 ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות br
5 ה רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו br
6 ו ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
7 ז ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי br
8 ח הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה br
9 ט פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי br
10 י פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי br
11 יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך br
12 יב ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי br
13 יג ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני br
14 יד כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה br
15 טו שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך br
16 טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים br
17 יז יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך br
18 יח יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך br
19 יט אילת אהבים ויעלת-חן br דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד br
20 כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה br
21 כא כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס br
22 כב עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך br
23 כג הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה