Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

1 Kings 2

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2 אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ׃ 3 וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־מִשְׁמֶ֣רֶת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לָלֶ֤כֶת בִּדְרָכָיו֙ לִשְׁמֹ֨ר חֻקֹּתָ֤יו מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְעֵדְוֺתָ֔יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֗יל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּפְנֶ֖ה שָֽׁם׃ 4 לְמַעַן֩ יָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר עָלַי֮ לֵאמֹר֒ אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֤כֶת לְפָנַי֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָׁ֑ם לֵאמֹ֕ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ 5 וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן־יֶ֨תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמָתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃ 6 וְעָשִׂ֖יתָ כְּחָכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל׃ ס 7 וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה־חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ כִּי־כֵן֙ קָרְב֣וּ אֵלַ֔י בְּבָרְחִ֕י מִפְּנֵ֖י אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיךָ׃ 8 וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ שִֽׁמְעִ֨י בֶן־גֵּרָ֥א בֶן־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֨נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃ 9 וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה־לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃ 10 וַיִּשְׁכַּ֥ב דָּוִ֖ד עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ פ 11 וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ דָּוִד֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֔ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנִֽים׃ 12 וּשְׁלֹמֹ֕ה יָשַׁ֕ב עַל־כִּסֵּ֖א דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַתִּכֹּ֥ן מַלְכֻת֖וֹ מְאֹֽד׃ 13 וַיָּבֹ֞א אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגֵּ֗ית אֶל־בַּת־שֶׁ֨בַע֙ אֵם־שְׁלֹמֹ֔ה וַתֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם בֹּאֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ 14 וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֖י אֵלָ֑יִךְ וַתֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ 15 וַיֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֨עַתְּ֙ כִּי־לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃ 16 וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּשִׁ֖בִי אֶת־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃ 17 וַיֹּ֗אמֶר אִמְרִי־נָא֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י לֹֽא־יָשִׁ֖יב אֶת־פָּנָ֑יִךְ וְיִתֶּן־לִ֛י אֶת־אֲבִישַׁ֥ג הַשּׁוּנַמִּ֖ית לְאִשָּֽׁה׃ 18 וַתֹּ֥אמֶר בַּת־שֶׁ֖בַע ט֑וֹב אָנֹכִ֕י אֲדַבֵּ֥ר עָלֶ֖יךָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 19 וַתָּבֹ֤א בַת־שֶׁ֨בַע֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה לְדַבֶּר־ל֖וֹ עַל־אֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיָּקָם֩ הַמֶּ֨לֶךְ לִקְרָאתָ֜הּ וַיִּשְׁתַּ֣חוּ לָ֗הּ וַיֵּ֨שֶׁב֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם כִּסֵּא֙ לְאֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּ֖שֶׁב לִֽימִינֽוֹ׃ 20 וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּ֖שֶׁב אֶת־פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר־לָ֤הּ הַמֶּ֨לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹֽא־אָשִׁ֖יב אֶת־פָּנָֽיִךְ׃ 21 וַתֹּ֕אמֶר יֻתַּ֖ן אֶת־אֲבִישַׁ֣ג הַשֻּׁנַמִּ֑ית לַאֲדֹנִיָּ֥הוּ אָחִ֖יךָ לְאִשָּֽׁה׃ 22 וַיַּעַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת־אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי־לוֹ֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ פ 23 וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 24 וְעַתָּ֗ה חַי־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי ויושיביני עַל־כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָֽשָׂה־לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃ 25 וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בְּיַ֖ד בְּנָיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֑ע וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ ס 26 וּלְאֶבְיָתָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אָמַ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ עֲנָתֹת֙ לֵ֣ךְ עַל־שָׂדֶ֔יךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ מָ֖וֶת אָ֑תָּה וּבַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה לֹ֣א אֲמִיתֶ֗ךָ כִּֽי־נָשָׂ֜אתָ אֶת־אֲר֨וֹן אֲדֹנָ֤י יְהֹוִה֙ לִפְנֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וְכִ֣י הִתְעַנִּ֔יתָ בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְעַנָּ֖ה אָבִֽי׃ 27 וַיְגָ֤רֶשׁ שְׁלֹמֹה֙ אֶת־אֶבְיָתָ֔ר מִהְי֥וֹת כֹּהֵ֖ן לַֽיהוָ֑ה לְמַלֵּא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר עַל־בֵּ֥ית עֵלִ֖י בְּשִׁלֹֽה׃ פ 28 וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נָס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 29 וַיֻּגַּ֞ד לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה כִּ֣י נָ֤ס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וְהִנֵּ֖ה אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁלַ֨ח שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע לֵאמֹ֖ר לֵ֥ךְ פְּגַע־בּֽוֹ׃ 30 וַיָּבֹ֨א בְנָיָ֜הוּ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ צֵ֔א וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֣י פֹ֣ה אָמ֑וּת וַיָּ֨שֶׁב בְּנָיָ֤הוּ אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר יוֹאָ֖ב וְכֹ֥ה עָנָֽנִי׃ 31 וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ עֲשֵׂה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר וּפְגַע־בּ֖וֹ וּקְבַרְתּ֑וֹ וַהֲסִירֹ֣תָ ׀ דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם אֲשֶׁר֙ שָׁפַ֣ךְ יוֹאָ֔ב מֵעָלַ֕י וּמֵעַ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי׃ 32 וְהֵשִׁיב֩ יְהוָ֨ה אֶת־דָּמ֜וֹ עַל־רֹאשׁ֗וֹ אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּשְׁנֵֽי־אֲ֠נָשִׁים צַדִּקִ֨ים וְטֹבִ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ וַיַּהַרְגֵ֣ם בַּחֶ֔רֶב וְאָבִ֥י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ שַׂר־צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־עֲמָשָׂ֥א בֶן־יֶ֖תֶר שַׂר־צְבָ֥א יְהוּדָֽה׃ 33 וְשָׁ֤בוּ דְמֵיהֶם֙ בְּרֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וּבְרֹ֥אשׁ זַרְע֖וֹ לְעֹלָ֑ם וּלְדָוִ֡ד וּ֠לְזַרְעוֹ וּלְבֵית֨וֹ וּלְכִסְא֜וֹ יִהְיֶ֥ה שָׁל֛וֹם עַד־עוֹלָ֖ם מֵעִ֥ם יְהוָֽה׃ 34 וַיַּ֗עַל בְּנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיְמִתֵ֑הוּ וַיִּקָּבֵ֥ר בְּבֵית֖וֹ בַּמִּדְבָּֽר׃ 35 וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע תַּחְתָּ֖יו עַל־הַצָּבָ֑א וְאֶת־צָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ נָתַ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ תַּ֖חַת אֶבְיָתָֽר׃ 36 וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֨לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה־לְךָ֥ בַ֨יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹֽא־תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ 37 וְהָיָ֣ה ׀ בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְעָֽבַרְתָּ֙ אֶת־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת דָּמְךָ֖ יִהְיֶ֥ה בְרֹאשֶֽׁךָ׃ 38 וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֨לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 39 וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיִּבְרְח֤וּ שְׁנֵֽי־עֲבָדִים֙ לְשִׁמְעִ֔י אֶל־אָכִ֥ישׁ בֶּֽן־מַעֲכָ֖ה מֶ֣לֶךְ גַּ֑ת וַיַּגִּ֤ידוּ לְשִׁמְעִי֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה עֲבָדֶ֖יךָ בְּגַֽת׃ 40 וַיָּ֣קָם שִׁמְעִ֗י וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ גַּ֨תָה֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לְבַקֵּ֖שׁ אֶת־עֲבָדָ֑יו וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְעִ֔י וַיָּבֵ֥א אֶת־עֲבָדָ֖יו מִגַּֽת׃ 41 וַיֻּגַּ֖ד לִשְׁלֹמֹ֑ה כִּי־הָלַ֨ךְ שִׁמְעִ֧י מִירוּשָׁלִַ֛ם גַּ֖ת וַיָּשֹֽׁב׃ 42 וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֗י וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲל֧וֹא הִשְׁבַּעְתִּ֣יךָ בַֽיהוָ֗ה וָאָעִ֤ד בְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְהָֽלַכְתָּ֙ אָ֣נֶה וָאָ֔נָה יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַתֹּ֧אמֶר אֵלַ֛י ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר שָׁמָֽעְתִּי׃ 43 וּמַדּ֕וּעַ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֖ת שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶת־הַמִּצְוָ֖ה אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי עָלֶֽיךָ׃ 44 וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־שִׁמְעִ֗י אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָדַע֙ לְבָ֣בְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ לְדָוִ֣ד אָבִ֑י וְהֵשִׁ֧יב יְהוָ֛ה אֶת־רָעָתְךָ֖ בְּרֹאשֶֽׁךָ׃ 45 וְהַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בָּר֑וּךְ וְכִסֵּ֣א דָוִ֗ד יִהְיֶ֥ה נָכ֛וֹן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ 46 וַיְצַ֣ו הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־בְּנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיֵּצֵ֕א וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְהַמַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד־שְׁלֹמֹֽה׃

JBMLE · Judson Bible

ရှော​လ​မုန်​အ​တွက်​ဒါ​ဝိဒ်​၏​နောက်​ဆုံး​စ​ကား

1 ဒါ​ဝိဒ်​သည် အ​နိ​စ္စ​ရောက်​ရ​သော​အ​ချိန်​နီး​သော​အ​ခါ၊ သား​တော်​ရှော​လ​မုန်​ကို ပ​ညတ်​ထား​တော်​မူ​သည်​ကား၊ 2 မြေ​ကြီး​သား​အ​ပေါင်း​တို့၏​သွား​ရာ​လမ်း​သို့ ငါ​သွား​ရ​မည်။ သို့​ဖြစ်၍ အား​ယူ​လော့။ ယောက်ျား၏ ဂုဏ်​သ​တ္တိ​ရှိ​လော့။ 3 ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် ငါ့​အား​ဗျာ​ဒိတ်​ပေး​တော်​မူ​သည်​ကား၊ 4 သင်၏​သား​မြေး​တို့​သည် စိတ်​နှ​လုံး​အ​ကြွင်း​မဲ့ ငါ့​ရှေ့​မှာ သ​မ္မာ​တ​ရား၌​ကျင်​လည်​ခြင်း​ငှာ မိ​မိ​တို့​သွား​ရာ​လမ်း​ကို သ​တိ​ပြု​လျှင်၊ ဣ​သ​ရေ​လ​နိုင်​ငံ ရာ​ဇ​ပ​လ္လင်​ပေါ်​မှာ ထိုင်​ရ​သော သင်၏​အ​မျိုး​မင်း​ရိုး​မ​ပြတ်​ရ​ဟု မိန့်​တော်​မူ​သော စ​ကား​တော်​တည်၍၊ သင်​သည်​ပြု​လေ​ရာ​ရာ၊ သွား​လေ​ရာ​ရာ၌ အောင်​မြင်​မည်​အ​ကြောင်း သင်၏​ဘု​ရား​သ​ခင်​ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏ လမ်း​တော်​သို့​လိုက်၍၊ မော​ရှေ၏ ပ​ည​တ္တိ​ကျမ်း၌​ပါ​သော စီ​ရင်​ထုံး​ဖွဲ့​ချက်၊ သက်​သေ​ခံ​ချက်၊ ပ​ညတ်​တ​ရား​တော်​တို့​ကို စောင့်​ရှောက်​စေ​ခြင်း​ငှာ မှာ​ထား​တော်​မူ​သော​စ​ကား​ကို နား​ထောင်​လော့။ 5 ဇေ​ရု​ယာ​သား​ယွာ​ဘ​သည် ငါ၌​ပြု​သော​အ​မှု၊ ဣ​သ​ရေ​လ​ဗိုလ်​ချုပ်​နှစ်​ပါး နေ​ရ၏​သား​အာ​ဗ​နာ၊ ယေ​သာ၏​သား​အာ​မ​သ၌ ပြု​သော​အ​မှု​တည်း​ဟူ​သော သူ​တို့​ကို​သတ်၍ စစ်​မ​တိုက်​ဘဲ စစ်​အ​သွေး​ကို​သွန်း​လောင်း​သ​ဖြင့်၊ မိ​မိ​ဝတ်​သော​ခါး​စည်း၊ မိ​မိ​နင်း​သော​ခြေ​နင်း​တို့​ကို စစ်​အ​သွေး​နှင့် လူး​သော​အ​မှု​ကို သင်​သိ​သည်​ဖြစ်၍၊၂​ရာ၊၃:၂၇၊၂၀:၁၀။6 သင်၌​ပ​ညာ​ရှိ​သည်​အ​တိုင်း စီ​ရင်​လျက်၊ ဆံ​ပင်​ဖြူ​သော ထို​သူ၏​ဦး​ခေါင်း​ကို မ​ရ​ဏနိုင်​ငံ​သို့ ငြိမ်​ဝပ်​စွာ​မ​ဆင်း​စေ​နှင့်။ 7 ဂိ​လဒ်​ပြည်​သား ဗာ​ဇိ​လဲ၏​သား​တို့​ကို​ကား ကျေး​ဇူး​ပြု၍ စား​ပွဲ​တော်၌ စား​သော​လူ​စု​ထဲ​သို့ ဝင်​စေ​လော့။ သင့်​အစ်​ကို​အ​ဗ​ရှ​လုံ​ကြောင့် ငါ​ပြေး​ရ​သော​အ​ခါ၊ သူ​တို့​သည် ထို​သို့​သော​ကျေး​ဇူး​ကို​ပြု၍ ငါ့​ထံ​သို့​လာ​ကြ၏။၂​ရာ၊ ၁၇:၂၇-၂၉။8 ငါ​သည် မ​ဟာ​နိမ်​မြို့​သို့​သွား​သော​နေ့၌ ငါ့​ကို ကြမ်း​တမ်း​စွာ ကျိန်​ဆဲ​သော​သူ၊ ဗင်္ယာ​မိန်​အ​မျိုး​ဗာ​ဟု​ရိမ်​ရွာ​သား၊ ဂေ​ရ၏​သား​ရှိ​မိ​သည် သင့်​လက်၌​ရှိ၏။ သူ​သည် ငါ့​ကို​ခ​ရီး​ဦး​ကြို​ပြု​အံ့​သော​ငှာ ယော်​ဒန်​မြစ်​နား​သို့ လာ​သော​အ​ခါ၊ သင့်​ကို ငါ​မ​ကွပ်​မျက်​ဟု ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ကို တိုင်​တည်၍ ငါ​ကျိန်​ဆို​သော်​လည်း၊၂​ရာ၊၁၆:၅-၁၃၊ ၁၉:၁၆-၂၃။9 ထို​သူ​ကို အ​ပြစ်​မ​ရှိ​သော​သူ​ကဲ့​သို့ မ​မှတ်​ရ​ဘဲ၊ သင်​သည် လိ​မ္မာ​သော​သူ​ဖြစ်၍ သူ၌​အ​ဘယ်​သို့ စီ​ရင်​သင့်​သည်​ကို သိ​သည်​နှင့်​အ​ညီ၊ ဆံ​ပင်​ဖြူ​သော ထို​သူ၏​ခေါင်း​ကို​အ​သေ​သတ်​ခြင်း​အား​ဖြင့် မ​ရ​ဏ​နိုင်​ငံ​သို့ ဆင်း​စေ​လော့​ဟု မှာ​ထား​တော်​မူ​ပြီး​မှ၊

ဒါ​ဝိဒ်​မင်းကြီးကွယ်​လွန်​ခြင်း

10 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဘိုး​တော်​ဘေး​တော်​တို့​နှင့် အိပ်​ပျော်၍ ဒါ​ဝိဒ်​မြို့၌ သင်္ဂြိုဟ်​ခြင်း​ကို ခံ​တော်​မူ၏။ 11 ဟေ​ဗြုန်​မြို့၌ ခု​နစ်​နှစ်၊ ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့၌ သုံး​ဆယ်​သုံး​နှစ် မင်း​ပြု၍ ဣ​သ​ရေ​လ​နိုင်​ငံ​ကို အ​နှစ်​လေး​ဆယ် စိုး​စံ​တော်​မူ၏။၂​ရာ၊ ၅:၄-၅။ ၅​ရာ၊၃:၄။12 ရှော​လ​မုန်​သည် ခ​မည်း​တော်​ဒါ​ဝိဒ်၏ ရာ​ဇ​ပ​လ္လင်​ပေါ်​မှာ​ထိုင်​တော်​မူ၍၊ အာ​ဏာ​တော်​သည် အ​မြဲ​တည်၏။၅​ရာ၊ ၂၉:၂၃။

အ​ဒေါ​နိ​ယ​ကွယ်​လွန်​ခြင်း

13 ထို​နောက် ဟ​ဂ္ဂိတ်၏​သား အ​ဒေါ​နိ​ယ​သည် ရှော​လ​မုန်၏​မယ်​တော် ဗာ​သ​ရှေ​ဘ​ထံ​သို့​သွား၍၊ ဗာ​သ​ရှေ​ဘ​က သင်​သည်​မိတ်​ဆွေ​ဖွဲ့​လျက် လာ​သ​လော​ဟု​မေး​လျှင်၊ မိတ်​ဆွေ​ဖွဲ့​လျက်​လာ​ပါ၏။ 14 ပြော​စ​ရာ​တစ်​စုံ​တစ်​ခု ရှိ​ပါ​သည်​ဟု​ဆို​သော်၊ မယ်​တော်​က​ပြော​ပါ​ဟု ပြန်​ဆို၏။ 15 အ​ဒေါ​နိ​ယ​က​လည်း၊ နိုင်​ငံ​တော်​သည် ကျွန်ုပ်​လက်​သို့ ရောက်​သည်​ကို​လည်း​ကောင်း၊ ဣ​သ​ရေ​လ အ​မျိုး​သား​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ကျွန်ုပ်​ကို ရှင်​ဘု​ရင်​အ​ဖြစ်၌ ချီး​မြှောက်​ချင်​သည်​အ​ကြောင်း​ကို​လည်း​ကောင်း မယ်​တော်​သိ​ပါ၏။ သို့​သော်​လည်း နိုင်​ငံ​တော်​သည် ကျွန်ုပ်​လက်​မှ​လွဲ၍ ညီ​တော်​လက်​သို့ ရောက်​ပါ​ပြီ။ ထို​သို့ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​အ​လို​တော်​ရှိ၏။ 16 ယ​ခု​မှာ တစ်​စုံ​တစ်​ခု​သော​ဆု​ကို မယ်​တော်၌ တောင်း​ချင်​ပါ၏။ မ​ငြင်း​ပါ​နှင့်​ဟု ဆို​လျှင်၊ မယ်​တော်​က ပြော​ပါ​ဟု​ဆို၏။ 17 သူ​က​လည်း ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး​သည် ရှု​နင်​မြို့​သူ​အ​ဘိ​ရှက်​ကို ကျွန်ုပ်​အား​ပေး​စား​တော်​မူ​မည်​အ​ကြောင်း လျှောက်​ပါ​တော့။ မင်း​ကြီး​သည် မယ်​တော်​ကို​ငြင်း​တော်​မ​မူ​နိုင်​ဟု ဆို​လေ​သော်၊၃​ရာ၊၁:၃-၄။18 ဗာ​သ​ရှေ​ဘ​က ကောင်း​ပြီ။ သင့်​အ​ဖို့ နား​တော်​လျှောက်​မည်​ဟု​ဆို​ပြီး​မှ၊ အ​ဒေါ​နိ​ယ​အ​ဖို့ နား​တော်​လျှောက်​အံ့​သော​ငှာ ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး​ထံ​တော်​သို့ သွား၏။ 19 ရှင်​ဘု​ရင်​သည် မယ်​တော်​ကို ခ​ရီး​ဦး​ကြို​ပြု​အံ့​သော​ငှာ ထ၍​ဦး​ချ​ပြီး​မှ၊ ပ​လ္လင်​တော်​ပေါ်​မှ ထိုင်​တော်​မူ၏။ မယ်​တော်​ထိုင်​စ​ရာ​ဖို့ စီ​ရင်၍ သူ​သည် လက်​ယာ​တော်​ဘက်​မှာ ထိုင်​လေ၏။ 20 ထို​အ​ခါ မယ်​တော်​က၊ ငယ်​သော​ဆု တစ်​စုံ​တစ်​ခု​ကို တောင်း​ချင်​သည်​ဖြစ်၍ မ​ငြင်း​ပါ​နှင့်​ဟု လျှောက်​လျှင်၊ ရှင်​ဘု​ရင်​က မိ​ခင်၊ တောင်း​ပါ၊ ကျွန်ုပ်​မ​ငြင်း​ပါ​ဟု မိန့်​တော်​မူ၏။ 21 မယ်​တော်​က​လည်း၊ ရှု​နင်​မြို့​သူ အ​ဘိ​ရှက်​ကို နောင်​တော်​အ​ဒေါ​နိ​ယ​အား​ပေး​စား​တော်​မူ​ပါ​ဟု တောင်း​လေ​သော်၊ 22 ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး​က၊ အ​ဒေါ​နိ​ယ​အ​ဖို့ ရှု​နင်​မြို့​သူ အ​ဘိ​ရှက်​ကို​သာ အ​ဘယ်​ကြောင့်​တောင်း​ရ​သ​နည်း။ နိုင်​ငံ​တော်​ကို​လည်း သူ​အ​ဖို့​တောင်း​ပါ​လော့။ သူ​သည် ကျွန်ုပ်​နောင်​တော်​ဖြစ်၏။ သူ​နှင့် ယဇ်​ပု​ရော​ဟိတ်​အ​ဗျာ​သာ၊ ဇေ​ရု​ယာ၏​သား​ယွာ​ဘ​အ​ဖို့ တောင်း​ပါ​လော့​ဟု မယ်​တော်​အား​ပြန်​ပြော​ပြီး​မှ၊ 23 တစ်​ဖန် အ​ဒေါ​နိ​ယ​သည် ထို​သို့​တောင်း​သော်၊ မိ​မိ​အ​သက်​သေ​စေ​ခြင်း​ငှာ မ​တောင်း​မိ​လျှင်၊ ဘု​ရား​သ​ခင်​သည် ငါ့​အား​ထို​မျှ​မ​က ပြု​တော်​မူ​စေ​သ​တည်း။ 24 ငါ့​ကို​မြဲ​မြံ​စေ​သ​ဖြင့်၊ ငါ့​ခ​မည်း​တော်​ဒါ​ဝိဒ်၏​ရာ​ဇ​ပ​လ္လင်​တော်​ပေါ်​မှာ တင်၍ က​တိ​တော်​နှင့်​အ​ညီ ငါ့​နေ​ရာ​နန်း​တော်​ကို ပေး​တော်​မူ​သော ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား အ​သက်​ရှင်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း၊ အ​ဒေါ​နိ​ယ​သည် ယ​နေ့​အ​သေ​ခံ​ရ​မည်​ဟု ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ကို​တိုင်​တည်၍ ကျိန်​ဆို​ပြီး​မှ၊ 25 ယော​ယ​ဒ​သား​ဗေ​နာ​ယ​ကို​စေ​လွှတ်၍၊ အ​ဒေါ​နိ​ယ​ကို သေ​အောင်​လုပ်​ကြံ​လေ၏။

အ​ဗျာ​သာကို​ပြည်​နှင်​ဒဏ်​ပေး​ခြင်း

26 ယဇ်​ပု​ရော​ဟိတ်​အ​ဗျာ​သာ​ကို​လည်း ရှင်​ဘု​ရင်​ခေါ်၍၊ သင်​သည် အာ​န​သုတ်​မြို့၊ သင်​ပိုင်​သော​မြေ​သို့ သွား​လော့။ သင်​သည် အ​သေ​ခံ​ထိုက်​သော်​လည်း ယ​ခု​ငါ​မ​စီ​ရင်။ အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ ထာ​ဝ​ရ​အ​ရှင်​ဘု​ရား​သ​ခင်၏ သေ​တ္တာ​တော်​ကို ငါ့​ခ​မည်း​တော်​ဒါ​ဝိဒ်​ရှေ့​မှာ ထမ်း​လေ​ပြီ။ ငါ့​ခ​မည်း​တော်​ဆင်း​ရဲ​ခံ​လေ​ရာ​ရာ၌ သင်​သည် ဆင်း​ရဲ​ခံ​လေ​ပြီ​ဟု မိန့်​တော်​မူ၏။၂​ရာ၊ ၁၅:၂၄။ ၁​ရာ၊၂၂:၂၀-၂၃။27 ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် ဧ​လိ​အ​မျိုး​ကို​အ​ကြောင်း​ပြု၍၊ ရှိ​လော​မြို့၌ မိန့်​တော်​မူ​သော​စ​ကား ပြည့်​စုံ​မည်​အ​ကြောင်း၊ ရှော​လ​မုန်​သည် အ​ဗျာ​သာ​ကို ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ထံ​တော်၌ ယဇ်​ပု​ရော​ဟိတ်​မ​ဖြစ်​စေ​ခြင်း​ငှာ နှင်​ထုတ်​တော်​မူ၏။၁​ရာ၊၂:၂၇-၃၆။

ယွာဘကွယ်လွန်ခြင်း

28 ယွာ​ဘ​မူ​ကား၊ အ​ဗ​ရှ​လုံ နောက်​သို့​မ​လိုက်​သော်​လည်း၊ အ​ဒေါ​နိ​ယ​နောက်​သို့ လိုက်​သော​သူ​ဖြစ်၍၊ ထို​သ​တင်း​ကို ကြား​သော​အ​ခါ၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​တဲ​တော်​သို့​ပြေး၍ ယဇ်​ပ​လ္လင်​ဦး​ချို​တို့​ကို ကိုင်​လျက်​နေ၏။ 29 ယွာ​ဘ​သည် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​တဲ​တော်​သို့​ပြေး​ပါ​ပြီ။ ယဇ်​ပ​လ္လင် အ​နား​မှာ​ရှိ​ပါ​သည်​ဟု ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး​အား လျှောက်​သော​အ​ခါ၊ ယွာ​ဘ​ကို လုပ်​ကြံ​လော့​ဟု ယော​ယ​ဒ​သား​ဗေ​နာ​ယ​ကို စေ​လွှတ်​တော်​မူ၏။ 30 ဗေ​နာ​ယ​သည် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​တဲ​တော်​သို့​သွား၍၊ ရှင်​ဘု​ရင်​ခေါ်​တော်​မူ​သည်​ဟု ဆို​လျှင်၊ ယွာ​ဘ​က ငါ​မ​သွား၊ ဤ​အ​ရပ်​မှာ အ​သေ​ခံ​မည်​ဟု​ဆို၏။ ဗေ​နာ​ယ​က​လည်း၊ ယွာ​ဘ​သည် ဤ​သို့​ပြန်​ပြော​ပါ၏​ဟု နား​တော်​လျှောက်​လေ​သော်၊ 31 ရှင်​ဘု​ရင်​က၊ အ​ပြစ်​မ​ရှိ​သော​သူ၏ အ​သက်​ကို ယွာ​ဘ​သတ်​သော​အ​ပြစ်​နှင့် ငါ​မှ​စ၍ ငါ့​အ​ဆွေ​အ​မျိုး ကင်း​စင်​မည်​အ​ကြောင်း သူ့​စ​ကား​အ​တိုင်း​ပြု​လော့။ သူ့​ကို​လုပ်​ကြံ၍​သင်္ဂြိုဟ်​လော့။ 32 သူ​သည် မိ​မိ​ထက်​သာ၍ ဖြောင့်​မတ်​ကောင်း​မြတ်​သော​သူ၊ ဣ​သ​ရေ​လ​ဗိုလ်​ချုပ် နေ​ရ၏​သား​အာ​ဗ​နာ​နှင့် ယု​ဒ​ဗိုလ်​ချုပ် ယေ​သာ၏​သား​အာ​မ​သ​ကို ငါ့​ခ​မည်း​တော်​ဒါ​ဝိဒ်​မ​သိ​ဘဲ​တိုက်၍ ဓား​နှင့်​သတ်​သော​အ​ပြစ်​ကို ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် သူ၏​ခေါင်း​ပေါ်​သို့ သက်​ရောက်​စေ​တော်​မူ​မည်။ 33 ထို​သူ​တို့၏ အ​သွေး​သည် ယွာ​ဘ​ခေါင်း၊ သား​မြေး​တို့၏ ခေါင်း​ပေါ်​မှာ အ​စဉ်​သက်​ရောက်​ပါ​စေ။ ဒါ​ဝိဒ်​နှင့် သူ၏​ဆွေ​တော်​မျိုး​တော်၊ နန်း​တော်၊ ရာ​ဇ​ပ​လ္လင်​တော်၌ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ပေး​တော်​မူ​သော ငြိမ်​ဝပ်​ခြင်း​အ​မြဲ​သက်​ရောက်​ပါ​စေ​ဟု မိန့်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း၊ 34 ယော​ယ​ဒ​သား​ဗေ​နာ​ယ​သည် သွား​ပြီး​လျှင်၊ ယွာ​ဘ​ကို တိုက်​သတ်၍ တော​အ​ရပ်၊ ယွာ​ဘ​နေ​ရာ​အိမ်၌ သင်္ဂြိုဟ်​လေ၏။ 35 ဗိုလ်​ချုပ်​ယွာ​ဘ​အ​ရာ၌ ယော​ယ​ဒ​သား ဗေ​နာ​ယ​ကို​လည်း​ကောင်း၊ အ​ဗျာ​သာ​အ​ရာ၌ ယဇ်​ပု​ရော​ဟိတ်​ဇာ​ဒုတ်​ကို​လည်း​ကောင်း ရှင်​ဘု​ရင်​ခန့်​ထား​တော်​မူ၏။

ရှိ​မိ​ကွယ်​လွန်​ခြင်း

36 တစ်​ဖန် ရှင်​ဘု​ရင်​သည် ရှိ​မိ​ကို​ခေါ်​ပြီး​လျှင်၊ သင်​သည် ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့​ထဲ​မှာ အိမ်​ကို​ဆောက်၍ နေ​ရ​မည်။ မြို့​ပြင်​သို့​ထွက်၍ အ​ဘယ်​အ​ရပ်​ကို​မျှ မ​သွား​နှင့်။ 37 မြို့​ပြင်​သို့​ထွက်၍ ကေ​ဒြုန်​ချောင်း​ကို​ကူး​လျှင်၊ ကူး​သော​နေ့၌ အ​သေ​သတ်​ခြင်း​ကို​အ​မှန်​ခံ​ရ​မည်​ဟု သ​တိ​နှင့်​မှတ်​လော့။ သင့်​အ​သွေး​သည် သင့်​ခေါင်း​ပေါ်​မှာ သက်​ရောက်​စေ​ဟု မိန့်​တော်​မူ​သော်၊ 38 ရှိ​မိ​က၊ အ​မိန့်​တော်​ကောင်း​ပါ၏။ အ​ရှင်​မင်း​ကြီး မိန့်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း ကိုယ်​တော်​ကျွန်​ပြု​ပါ​မည်​ဟု ပြန်​လျှောက်၍ ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့၌ ကြာ​မြင့်​စွာ​နေ​လေ၏။ 39 သို့​ရာ​တွင် သုံး​နှစ်​လွန်​သော​အ​ခါ၊ ရှိ​မိ၏​ကျွန်​နှစ်​ယောက်​တို့​သည် ဂါ​သ​မင်း​ကြီး​မာ​ခါ​သား အာ​ခိတ်​ထံ​သို့​ပြေး၍ ဂါ​သ​မြို့၌​ရှိ​ကြောင်း​ကို ရှိ​မိ​သည်​ကြား​လေ​သော်၊ 40 ထ၍​မြည်း​ကို ကုန်း​နှီး​တင်​ပြီး​လျှင်၊ ကျွန်​တို့​ကို ရှာ​အံ့​သော​ငှာ ဂါ​သ​မြို့၊ အာ​ခိတ်​ထံ​သို့​သွား၍ ကျွန်​တို့​ကို ခေါ်​လေ၏။ 41 ထို​သို့​ရှိ​မိ​သည် ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့​မှ ဂါ​သ​မြို့​သို့​သွား၍ ပြန်​လာ​ကြောင်း​ကို ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး ကြား​လေ​သော်၊ 42 ရှိ​မိ​ကို​ခေါ်​ပြီး​လျှင်၊ သင်​သည် မြို့​ပြင်​သို့​ထွက်၍ အ​ခြား​တစ်​ပါး​သော အ​ရပ်​သို့​သွား​လျှင်၊ သွား​သော​နေ့၌ အ​သေ​သတ်​ခြင်း​အ​မှန်​ခံ​ရ​မည်​ကို သ​တိ​နှင့်​မှတ်​လော့​ဟု ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ကို​တိုင်​တည်​လျက် သင့်​ကို ငါ​ကျိန်​ဆို​စေ၍ သ​တိ​ပေး​သည်​မ​ဟုတ်​လော။ သင်​က​လည်း ကျွန်​တော်​ကြား​ရ​သော​အ​မိန့်​တော် ကောင်း​ပါ​သည်​ဟု ဝန်​ခံ​သည် မ​ဟုတ်​လော။ 43 သို့​ဖြစ်၍ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​သ​စ္စာ​တော်​ကို​လည်း​ကောင်း၊ ငါ​မှာ​ထား​သော ပ​ညတ်​ကို​လည်း​ကောင်း အ​ဘယ်​ကြောင့်​မ​စောင့်​သ​နည်း​ဟု မိန့်​တော်​မူ​ပြီး​မှ၊ 44 တစ်​ဖန် သင်​သည် ကိုယ်​နှစ်​သက်​သည်​အ​တိုင်း ငါ့​ခ​မည်း​တော်​ဒါ​ဝိဒ်၌ ပြု​ဖူး​သော ဒု​စ​ရိုက်​ရှိ​သ​မျှ​ကို သင်​သိ၏။ သင်၏​ဒု​စ​ရိုက်​အ​ပြစ်​ကို ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် သင့်​ခေါင်း​ပေါ်​သို့​ရောက်​စေ​တော်​မူ၏။ 45 ရှော​လ​မုန်​မင်း​ကြီး​သည် မင်္ဂ​လာ​ရှိ၍ ဒါ​ဝိဒ်၏​ရာ​ဇ​ပ​လ္လင်​တော်​သည် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ရှေ့​တော်၌ အ​စဉ်​အ​မြဲ တည်​ပါ​စေ​သ​တည်း​ဟု မိန့်​တော်​မူ​ပြီး​လျှင်၊ 46 ယော​ယ​ဒ​သား​ဗေ​နာ​ယ​သည် အ​မိန့်​တော်​ကို​ခံ၍ ပြင်​သို့​ထွက်​ပြီး​လျှင် ရှိ​မိ​ကို​သေ​အောင်​လုပ်​ကြံ​လေ၏။ ထို​သို့ နိုင်​ငံ​တော်​သည် ရှော​လ​မုန်​လက်၌ တည်၏။

Todos os capítulos de 1 Kings 22
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21
  22. 22

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.