1 א ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים

2 ב וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש--לרב

3 ג ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף  נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש

4 ד שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים

5 ה לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה

6 ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך

7 ז ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים

8 ח והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה--על יד יחיאל הגרשני

9 ט וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה  {פ} br

10 י ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם

11 יא לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ  לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש

12 יב והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל

13 יג ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך

14 יד וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת  כי ממך הכל ומידך נתנו לך

15 טו כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו  כצל ימינו על הארץ ואין מקוה

16 טז יהוה אלהינו--כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך  מידך היא (הוא) ולך הכל

17 יז וידעתי אלהי--כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך

18 יח יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך

19 יט ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי  {פ} br

20 כ ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך

21 כא ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא--פרים אלף אלים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל

22 כב ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא--בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן

23 כג וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו--ויצלח וישמעו אליו כל ישראל

24 כד וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד--נתנו יד תחת שלמה המלך

25 כה ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל  {פ} br

26 כו ודויד בן ישי מלך על כל ישראל

27 כז והימים אשר מלך על ישראל--ארבעים שנה  בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש

28 כח וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו

29 כט ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה

30 ל עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות  {פ} br

1 Puis le roi David dit à toute l'assemblée: Mon fils Salomon, le seul que Dieu ait choisi, est jeune et d'âge tendre, et l'œuvre est grande; car ce palais n'est pas pour un homme, mais il est pour l'Éternel Dieu.

2 J'ai préparé de tout mon pouvoir, pour la maison de mon Dieu, de l'or pour ce qui doit être d'or, de l'argent pour ce qui doit être d'argent, de l'airain pour ce qui doit être d'airain, du fer pour ce qui doit être de fer, et du bois pour ce qui doit être de bois, des pierres d'onyx et des pierres à enchâsser, des pierres d'ornement et de diverses couleurs, des pierres précieuses de toutes sortes, et du marbre blanc en quantité.

3 De plus, dans mon affection pour la maison de mon Dieu, je donne, pour la maison de mon Dieu, outre toutes les choses que j'ai préparées pour la maison du sanctuaire, ce que j'ai d'or et d'argent m'appartenant en propre:

4 Trois mille talents d'or, d'or d'Ophir, et sept mille talents d'argent épuré, pour revêtir les parois des bâtiments;

5 L'or pour ce qui doit être d'or, et l'argent pour ce qui doit être d'argent, et pour toute l'œuvre à faire par la main des ouvriers. Qui est disposé à présenter volontairement aujourd'hui ses offrandes à l'Éternel?

6 Alors les chefs des pères, les chefs des tribus d'Israël, les chefs de milliers et de centaines, ainsi que les intendants du roi, firent volontairement des offrandes.

7 Ils donnèrent, pour le service de la maison de Dieu, cinq mille talents d'or, dix mille dariques, dix mille talents d'argent, dix-huit mille talents d'airain, et cent mille talents de fer.

8 Enfin, les pierres précieuses que chacun trouva chez soi, ils les mirent au trésor de la maison de l'Éternel, entre les mains de Jéchiel, le Guershonite.

9 Et le peuple se réjouit de ses dons volontaires; car ils faisaient de tout cœur leurs offrandes volontaires à l'Éternel; et le roi David en eut aussi une grande joie.

10 Puis David bénit l'Éternel, en présence de toute l'assemblée. Et David dit: O Éternel! Dieu d'Israël notre père, béni sois-tu d'éternité en éternité!

11 A toi, Éternel, la grandeur, la force et la magnificence, l'éternité et la splendeur, car tout ce qui est dans les cieux et sur la terre t'appartient. A toi, Éternel, est le règne, et tu t'élèves en souverain au-dessus de tout.

12 La richesse et la gloire viennent de toi, tu as la domination sur tout; la force et la puissance sont en ta main, et en ta main est le pouvoir d'agrandir et de fortifier toutes choses.

13 Maintenant, ô notre Dieu! nous te louons, et nous célébrons ton nom glorieux.

14 Car qui suis-je, et qui est mon peuple, que nous ayons le pouvoir d'offrir ainsi volontairement? Car tout vient de toi; et de ta main nous vient ce que nous te donnons.

15 Nous sommes devant toi des étrangers et des hôtes, comme tous nos pères; nos jours sont comme l'ombre, sur la terre; et il n'y a point d'espérance.

16 Éternel, notre Dieu, toute cette abondance que nous avons préparée pour bâtir une maison à ton saint nom, vient de ta main, et tout est à toi.

17 Et je sais, ô mon Dieu, que tu sondes le cœur, et que tu prends plaisir à la droiture. C'est dans la droiture de mon cœur que j'ai volontairement offert toutes ces choses; et j'ai vu maintenant avec joie ton peuple, qui se trouve ici, t'offrir volontairement ses dons.

18 Éternel, Dieu d'Abraham, d'Isaac et d'Israël, nos pères, conserve à toujours cette disposition des pensées du cœur de ton peuple, et affermis leurs cœurs en toi.

19 Donne aussi un cœur intègre à Salomon, mon fils, pour garder tes commandements, tes témoignages et tes statuts, pour tout exécuter, et pour bâtir le palais que j'ai préparé.

20 Et David dit à toute l'assemblée: Bénissez l'Éternel votre Dieu! Et toute l'assemblée bénit l'Éternel, le Dieu de leurs pères; ils s'inclinèrent et se prosternèrent devant l'Éternel et devant le roi.

21 Le lendemain de ce jour, ils sacrifièrent des sacrifices à l'Éternel, et lui offrirent des holocaustes; mille taureaux, mille béliers, et mille agneaux, avec leurs libations, et des sacrifices en grand nombre pour tout Israël.

22 Ils mangèrent et burent ce jour-là devant l'Éternel avec une grande joie; ils proclamèrent roi pour la seconde fois Salomon, fils de David; ils l'oignirent, devant l'Éternel, comme chef, et Tsadok, comme sacrificateur.

23 Salomon s'assit donc sur le trône de l'Éternel, comme roi, à la place de David, son père; il prospéra, et tout Israël lui obéit.

24 Et tous les chefs et les hommes vaillants, et même tous les fils du roi David, se soumirent au roi Salomon.

25 Et l'Éternel éleva au plus haut degré Salomon, à la vue de tout Israël, et lui donna une splendeur de royauté, comme n'en avait eu avant lui aucun roi en Israël.

26 Ainsi David, fils d'Isaï, régna sur tout Israël.

27 Le temps qu'il régna sur Israël fut de quarante ans. Il régna sept ans à Hébron, et trente-trois ans à Jérusalem.

28 Il mourut en bonne vieillesse, rassasié de jours, de richesses et de gloire; et Salomon, son fils, régna à sa place.

29 Or quant aux actions du roi David, tant les premières que les dernières, voici, elles sont écrites dans le livre de Samuel, le Voyant, dans le livre de Nathan, le prophète, et dans le livre de Gad, le Voyant,

30 Avec tout son règne, et ses exploits, et ce qui se passa de son temps, tant en Israël que dans tous les royaumes des autres pays.