1 א רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי br
2 ב אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני br
3 ג שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע br
4 ד כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם br
5 ה לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה br
6 ו והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה br
7 ז ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם br
8 ח ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר br
9 ט ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ br
10 י ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם br
11 יא ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי br
12 יב לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך br
13 יג אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי br
14 יד לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה br
15 טו ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה br
16 טז בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת
1 Mon souffle se perd; mes jours s'éteignent; le tombeau m'attend!
2 Certes, je suis entouré de railleurs, et mon oeil veille toute la nuit au milieu de leurs insultes.
3 Dépose un gage, sois ma caution auprès de toi-même; car qui voudrait répondre pour moi?
4 Tu as fermé leur cœur à l'intelligence; c'est pourquoi tu ne les feras pas triompher.
5 Tel livre ses amis au pillage, dont les enfants auront les yeux consumés.
6 On a fait de moi la fable des peuples, un être à qui l'on crache au visage.
7 Et mon oeil s'est consumé de chagrin, et tous mes membres sont comme une ombre.
8 Les hommes droits en sont consternés, et l'innocent est irrité contre l'impie.
9 Le juste néanmoins persévère dans sa voie, et celui dont les mains sont pures redouble de constance.
10 Mais, pour vous tous, allons, recommencez! Je ne trouverai pas un sage parmi vous.
11 Mes jours sont passés; mes desseins, chers à mon cœur, sont renversés.
12 Ils changent la nuit en jour; ils disent la lumière proche, en face des ténèbres!
13 Quand je n'attends plus pour demeure que le Sépulcre, quand j'étends ma couche dans les ténèbres,
14 Quand je crie au tombeau: Tu es mon père! et aux vers: Vous êtes ma mère et ma sœur!
15 Où est donc mon espérance? Et mon espérance, qui pourrait la voir?
16 Elle descendra aux portes du Sépulcre, quand nous irons ensemble reposer dans la poussière!