1 א הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה br
2 ב בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה br
3 ג ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה br
4 ד אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם br
5 ה הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב br
6 ו שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים br
7 ז כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע br
8 ח בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש br
9 ט כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת br
10 י קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר br
11 יא כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה br
12 יב אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא br
13 יג יראת יהוה שנאת-רע br גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי br
14 יד לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה br
15 טו בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק br
16 טז בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק br
17 יז אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני br
18 יח עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה br
19 יט טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר br
20 כ בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט br
21 כא להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא br
22 כב יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז br
23 כג מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ br
24 כד באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים br
25 כה בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי br
26 כו עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל br
27 כז בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום br
28 כח באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום br
29 כט בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ br
30 ל ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת br
31 לא משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם
32 לב ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו br
33 לג שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו br
34 לד אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי br
35 לה כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה br
36 לו וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות
1 Ruft nicht die Weisheit, und läßt nicht die Einsicht ihre Stimme erschallen?
2 Oben auf den Erhöhungen am Wege, da wo Pfade zusammenstoßen, hat sie sich aufgestellt.
3 Zur Seite der Tore, wo die Stadt sich auftut, am Eingang der Pforten schreit sie:
4 Zu euch, ihr Männer, rufe ich, und meine Stimme ergeht an die Menschenkinder.
5 Lernet {Eig. Gewinnet Einsicht in} Klugheit, ihr Einfältigen, und ihr Toren, lernet {Eig. Gewinnet Einsicht in} Verstand!
6 Höret! denn Vortreffliches will ich reden, und das Auftun meiner Lippen soll Geradheit sein.
7 Denn mein Gaumen spricht Wahrheit aus, und Gesetzlosigkeit ist meinen Lippen ein Greuel.
8 Alle Worte meines Mundes sind in Gerechtigkeit; es ist nichts Verdrehtes und Verkehrtes in ihnen.
9 Sie alle sind richtig {Eig. geradeaus gehend} dem Verständigen, und gerade denen, die Erkenntnis erlangt haben.
10 Nehmet an meine Unterweisung, und nicht Silber, und Erkenntnis lieber als auserlesenes, feines Gold.
11 Denn Weisheit ist besser als Korallen, und alles, was man begehren mag, kommt {O. und alle Kostbarkeiten kommen} ihr nicht gleich. -
12 Ich, Weisheit, bewohne die Klugheit, und finde die Erkenntnis der Besonnenheit. {O. der wohl durchdachten Entschlüsse}
13 Die Furcht Jehovas ist: das Böse hassen. Hoffart und Hochmut und den Weg des Bösen und den Mund der Verkehrtheit hasse ich.
14 Mein sind Rat und Einsicht; {S. die Anm. zu Kap. 2,7} ich bin der Verstand, mein ist die Stärke.
15 Durch mich regieren Könige, und Fürsten treffen gerechte Entscheidungen; {W. beschließen Gerechtigkeit}
16 durch mich herrschen Herrscher und Edle, alle Richter der Erde.
17 Ich liebe, die mich lieben; und die mich früh {O. eifrig} suchen, werden mich finden.
18 Reichtum und Ehre sind bei mir, bleibendes Gut und Gerechtigkeit.
19 Meine Frucht ist besser als feines Gold und gediegenes Gold, und mein Ertrag als auserlesenes Silber.
20 Ich wandle auf dem Pfade der Gerechtigkeit, mitten auf den Steigen des Rechts;
21 um die, die mich lieben, beständiges Gut {Eig. Vorhandenes, Wirkliches} erben zu lassen, und um ihre Vorratskammern zu füllen.
22 Jehova besaß mich im {O. als} Anfang seines Weges, vor seinen Werken von jeher.
23 Ich war eingesetzt von Ewigkeit her, von Anbeginn, vor den Uranfängen der Erde.
24 Ich war geboren, als die Tiefen {S. die Anm. zu Ps. 33,7; so auch V.27 u. 28} noch nicht waren, als noch keine Quellen {Eig. Quellenorte} waren, reich an Wasser.
25 Ehe die Berge eingesenkt wurden, vor den Hügeln war ich geboren;
26 als er die Erde und die Fluren noch nicht gemacht hatte, und den Beginn der Schollen {O. die Summe des Staubes} des Erdkreises.
27 Als er die Himmel feststellte, war ich da, als er einen Kreis abmaß über der Fläche der Tiefe;
28 als er die Wolken {S. die Anm. zu Hiob 35,5} droben befestigte, als er Festigkeit gab den Quellen der Tiefe; {O. als die Quellen der Tiefe festen Halt gewannen}
29 als er dem Meere seine Schranken setzte, daß die Wasser seinen Befehl nicht überschritten, als er die Grundfesten der Erde feststellte:
30 da war ich Schoßkind {Eig. Pflegling, Liebling; oder Künstler, Werkmeister} bei ihm, {Eig. an seiner Seite} und war Tag für Tag seine Wonne, {O. lauter Wonne} vor ihm mich ergötzend allezeit,
31 mich ergötzend auf dem bewohnten Teile {Eig. dem Erdreich} seiner Erde; und meine Wonne war bei den Menschenkindern.
32 Nun denn, ihr Söhne, höret auf mich: Glückselig sind, die meine Wege bewahren!
33 Höret Unterweisung und werdet weise, und verwerfet sie nicht!
34 Glückselig der Mensch, der auf mich hört, indem er an meinen Türen wacht Tag für Tag, die Pfosten meiner Tore hütet!
35 Denn wer mich findet, hat das Leben gefunden und Wohlgefallen erlangt von Jehova.
36 Wer aber an mir sündigt, {O. mich verfehlt} tut seiner Seele Gewalt an; alle, die mich hassen, lieben den Tod.