1 א משכיל לדוד br בהיותו במערה תפלה br
2 ב קולי אל-יהוה אזעק קולי אל-יהוה אתחנן br
3 ג אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד br
4 ד בהתעטף עלי רוחי-- ואתה ידעת נתיבתי br בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי br
5 ה הביט ימין וראה-- ואין-לי מכיר br אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי br
6 ו זעקתי אליך יהוה br אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים br
7 ז הקשיבה אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד br הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני br [ (Psalms 142:8) ח הוציאה ממסגר נפשי-- להודות את-שמך br בי יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי ]
1 Ein Maskil S. die Anm. zu [Ps 32] von David. Ein Gebet, als er in der Höhle war.
2 Mit meiner Stimme schreie ich zu Jahwe, mit meiner Stimme flehe ich zu Jahwe.
3 Ich schütte meine Klage vor ihm aus, meine Bedrängnis tue ich vor ihm kund.
4 Als mein Geist in mir ermattete, da kanntest du meinen Pfad. Auf dem Wege, den ich wandelte, haben sie mir heimlich eine Schlinge gelegt.
5 Schaue zur Rechten, und sieh: ich habe ja niemand, der mich erkennt; O. beachtet verloren ist mir jede Zuflucht, niemand fragt nach meiner Seele.
6 Zu dir habe ich geschrieen, Jahwe! Ich habe gesagt: Du bist meine Zuflucht, mein Teil im Lande der Lebendigen.
7 Horche auf mein Schreien, denn ich bin sehr elend; O. schwach errette mich von meinen Verfolgern, denn sie sind mir zu mächtig!
8 Führe aus dem Gefängnis heraus meine Seele, damit ich deinen Namen preise! Die Gerechten werden mich umringen, wenn du mir wohlgetan hast. O. weil du mir wohltun wirst