1 Au chef des chantres. Sur la harpe à huit cordes. Psaume de David. Sauve, Eternel! car les hommes pieux s'en vont, Les fidèles disparaissent parmi les fils de l'homme.2 On se dit des faussetés les uns aux autres, On a sur les lèvres des choses flatteuses, On parle avec un coeur double.3 Que l'Eternel extermine toutes les lèvres flatteuses, La langue qui discourt avec arrogance,4 Ceux qui disent: Nous sommes puissants par notre langue, Nous avons nos lèvres avec nous; Qui serait notre maître? -5 Parce que les malheureux sont opprimés et que les pauvres gémissent, Maintenant, dit l'Eternel, je me lève, J'apporte le salut à ceux contre qui l'on souffle.6 Les paroles de l'Eternel sont des paroles pures, Un argent éprouvé sur terre au creuset, Et sept fois épuré.7 Toi, Eternel! tu les garderas, Tu les préserveras de cette race à jamais.8 Les méchants se promènent de toutes parts, Quand la bassesse règne parmi les fils de l'homme.

1 א   למנצח על-השמינית    מזמור לדוד br 2 ב   הושיעה יהוה כי-גמר חסיד    כי-פסו אמונים מבני אדם br 3 ג   שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו br 4 ד   יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות br 5 ה   אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו    מי אדון לנו br 6 ו   משד עניים    מאנקת אביונים br עתה אקום יאמר יהוה    אשית בישע יפיח לו br 7 ז   אמרות יהוה    אמרות טהרות br כסף צרוף בעליל לארץ    מזקק שבעתים br 8 ח   אתה-יהוה תשמרם    תצרנו מן-הדור זו לעולם br [ (Psalms 12:9) ט   סביב רשעים יתהלכון    כרם זלות לבני אדם ]