1 Cantique de David. Lorsqu'il était dans la caverne. Prière. De ma voix je crie à l'Eternel, De ma voix j'implore l'Eternel.2 Je répands ma plainte devant lui, Je lui raconte ma détresse.3 Quand mon esprit est abattu au dedans de moi, Toi, tu connais mon sentier. Sur la route où je marche Ils m'ont tendu un piège.4 Jette les yeux à droite, et regarde! Personne ne me reconnaît, Tout refuge est perdu pour moi, Nul ne prend souci de mon âme.5 Eternel! c'est à toi que je crie. Je dis: Tu es mon refuge, Mon partage sur la terre des vivants.6 Sois attentif à mes cris! Car je suis bien malheureux. Délivre-moi de ceux qui me poursuivent! Car ils sont plus forts que moi.7 Tire mon âme de sa prison, Afin que je célèbre ton nom! Les justes viendront m'entourer, Quand tu m'auras fait du bien.

1 א   משכיל לדוד br בהיותו במערה    תפלה br 2 ב   קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן br 3 ג   אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד br 4 ד   בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי br בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי br 5 ה   הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר br אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי br 6 ו   זעקתי אליך    יהוה br אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים br 7 ז   הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד br הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני br [ (Psalms 142:8) ח   הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך br בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ]