1 Prière de Moïse, homme de Dieu. Seigneur! tu as été pour nous un refuge, De génération en génération.2 Avant que les montagnes fussent nées, Et que tu eusses créé la terre et le monde, D'éternité en éternité tu es Dieu.3 Tu fais rentrer les hommes dans la poussière, Et tu dis: Fils de l'homme, retournez!4 Car mille ans sont, à tes yeux, Comme le jour d'hier, quand il n'est plus, Et comme une veille de la nuit.5 Tu les emportes, semblables à un songe, Qui, le matin, passe comme l'herbe:6 Elle fleurit le matin, et elle passe, On la coupe le soir, et elle sèche.7 Nous sommes consumés par ta colère, Et ta fureur nous épouvante.8 Tu mets devant toi nos iniquités, Et à la lumière de ta face nos fautes cachées.9 Tous nos jours disparaissent par ton courroux; Nous voyons nos années s'évanouir comme un son.10 Les jours de nos années s'élèvent à soixante-dix ans, Et, pour les plus robustes, à quatre-vingts ans; Et l'orgueil qu'ils en tirent n'est que peine et misère, Car il passe vite, et nous nous envolons.11 Qui prend garde à la force de ta colère, Et à ton courroux, selon la crainte qui t'est due?12 Enseigne-nous à bien compter nos jours, Afin que nous appliquions notre coeur à la sagesse.13 Reviens, Eternel! Jusques à quand?... Aie pitié de tes serviteurs!14 Rassasie-nous chaque matin de ta bonté, Et nous serons toute notre vie dans la joie et l'allégresse.15 Réjouis-nous autant de jours que tu nous as humiliés, Autant d'années que nous avons vu le malheur.16 Que ton oeuvre se manifeste à tes serviteurs, Et ta gloire sur leurs enfants!17 Que la grâce de l'Eternel, notre Dieu, soit sur nous! Affermis l'ouvrage de nos mains, Oui, affermis l'ouvrage de nos mains!

1 א   תפלה למשה איש-האלהים br אדני--מעון אתה היית לנו    בדר ודר br 2 ב   בטרם הרים ילדו--    ותחולל ארץ ותבל br ומעולם עד-עולם    אתה אל br 3 ג   תשב אנוש עד-דכא    ותאמר שובו בני-אדם br 4 ד   כי אלף שנים בעיניך--    כיום אתמול כי יעבר br ואשמורה    בלילה br 5 ה   זרמתם שנה יהיו    בבקר כחציר יחלף br 6 ו   בבקר יציץ וחלף    לערב ימולל ויבש br 7 ז   כי-כלינו באפך    ובחמתך נבהלנו br 8 ח   שת (שתה) עונתינו לנגדך    עלמנו למאור פניך br 9 ט   כי כל-ימינו פנו בעברתך    כלינו שנינו כמו-הגה br 10 י   ימי-שנותינו בהם שבעים שנה    ואם בגבורת שמונים שנה-- br ורהבם    עמל ואון br כי-גז חיש    ונעפה br 11 יא   מי-יודע עז אפך    וכיראתך עברתך br 12 יב   למנות ימינו כן הודע    ונבא לבב חכמה br 13 יג   שובה יהוה עד-מתי    והנחם על-עבדיך br 14 יד   שבענו בבקר חסדך    ונרננה ונשמחה בכל-ימינו br 15 טו   שמחנו כימות עניתנו    שנות ראינו רעה br 16 טז   יראה אל-עבדיך פעלך    והדרך על-בניהם br 17 יז   ויהי נעם אדני אלהינו--    עלינו br ומעשה ידינו כוננה עלינו    ומעשה ידינו כוננהו