1 Au chef des chantres. Ne détruis pas. Hymne de David. Lorsqu'il se réfugia dans la caverne, poursuivi par Saül. Aie pitié de moi, ô Dieu, aie pitié de moi! Car en toi mon âme cherche un refuge; Je cherche un refuge à l'ombre de tes ailes, Jusqu'à ce que les calamités soient passées.2 Je crie au Dieu Très-Haut, Au Dieu qui agit en ma faveur.3 Il m'enverra du ciel le salut, Tandis que mon persécuteur se répand en outrages; -Pause. Dieu enverra sa bonté et sa fidélité.4 Mon âme est parmi des lions; Je suis couché au milieu de gens qui vomissent la flamme, Au milieu d'hommes qui ont pour dents la lance et les flèches, Et dont la langue est un glaive tranchant.5 Elève-toi sur les cieux, ô Dieu! Que ta gloire soit sur toute la terre!6 Ils avaient tendu un filet sous mes pas: Mon âme se courbait; Ils avaient creusé une fosse devant moi: Ils y sont tombés. -Pause.7 Mon coeur est affermi, ô Dieu! mon coeur est affermi; Je chanterai, je ferai retentir mes instruments.8 Réveille-toi, mon âme! réveillez-vous, mon luth et ma harpe! Je réveillerai l'aurore.9 Je te louerai parmi les peuples, Seigneur! Je te chanterai parmi les nations.10 Car ta bonté atteint jusqu'aux cieux, Et ta fidélité jusqu'aux nues.11 Elève-toi sur les cieux, ô Dieu! Que ta gloire soit sur toute la terre!

1 א   למנצח אל-תשחת לדוד מכתם--    בברחו מפני-שאול במערה br 2 ב   חנני אלהים חנני--    כי בך חסיה נפשי br ובצל-כנפיך אחסה--    עד יעבר הוות br 3 ג   אקרא לאלהים עליון    לאל גמר עלי br 4 ד   ישלח משמים ויושיעני--    חרף שאפי סלה br ישלח אלהים    חסדו ואמתו br 5 ה   נפשי בתוך לבאם--    אשכבה להטים br בני-אדם--שניהם חנית וחצים    ולשונם חרב חדה br 6 ו   רומה על-השמים אלהים    על כל-הארץ כבודך br 7 ז   רשת הכינו לפעמי--    כפף נפשי br כרו לפני שיחה    נפלו בתוכה סלה br 8 ח   נכון לבי אלהים נכון לבי    אשירה ואזמרה br 9 ט   עורה כבודי--עורה הנבל וכנור    אעירה שחר br 10 י   אודך בעמים אדני    אזמרך בלאמים br 11 יא   כי-גדל עד-שמים חסדך    ועד-שחקים אמתך br [ (Psalms 57:12) יב   רומה על-שמים אלהים    על כל-הארץ כבודך ]