1 When Jesus had finished saying all these things, he said to his disciples,

2 "As you know, the Passover is two days away —and the Son of Man will be handed over to be crucified."

3 Then the chief priests and the elders of the people assembled in the palace of the high priest, whose name was Caiaphas,

4 and they schemed to arrest Jesus secretly and kill him.

5 "But not during the festival," they said, "or there may be a riot among the people."

6 While Jesus was in Bethany in the home of Simon the Leper,

7 a woman came to him with an alabaster jar of very expensive perfume, which she poured on his head as he was reclining at the table.

8 When the disciples saw this, they were indignant. "Why this waste?" they asked.

9 "This perfume could have been sold at a high price and the money given to the poor."

10 Aware of this, Jesus said to them, "Why are you bothering this woman? She has done a beautiful thing to me.

11 The poor you will always have with you, "but you will not always have me.

12 When she poured this perfume on my body, she did it to prepare me for burial.

13 Truly I tell you, wherever this gospel is preached throughout the world, what she has done will also be told, in memory of her."

14 Then one of the Twelve —the one called Judas Iscariot —went to the chief priests

15 and asked, "What are you willing to give me if I deliver him over to you?" So they counted out for him thirty pieces of silver.

16 From then on Judas watched for an opportunity to hand him over.

17 On the first day of the Festival of Unleavened Bread, the disciples came to Jesus and asked, "Where do you want us to make preparations for you to eat the Passover?"

18 He replied, "Go into the city to a certain man and tell him, 'The Teacher says: My appointed time is near. I am going to celebrate the Passover with my disciples at your house.'"

19 So the disciples did as Jesus had directed them and prepared the Passover.

20 When evening came, Jesus was reclining at the table with the Twelve.

21 And while they were eating, he said, "Truly I tell you, one of you will betray me."

22 They were very sad and began to say to him one after the other, "Surely you don't mean me, Lord?"

23 Jesus replied, "The one who has dipped his hand into the bowl with me will betray me.

24 The Son of Man will go just as it is written about him. But woe to that man who betrays the Son of Man! It would be better for him if he had not been born."

25 Then Judas, the one who would betray him, said, "Surely you don't mean me, Rabbi?" Jesus answered, "You have said so."

26 While they were eating, Jesus took bread, and when he had given thanks, he broke it and gave it to his disciples, saying, "Take and eat; this is my body."

27 Then he took a cup, and when he had given thanks, he gave it to them, saying, "Drink from it, all of you.

28 This is my blood of the "covenant, which is poured out for many for the forgiveness of sins.

1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃