1 At that time Herod the tetrarch heard the reports about Jesus,
2 and he said to his attendants, "This is John the Baptist; he has risen from the dead! That is why miraculous powers are at work in him."
3 Now Herod had arrested John and bound him and put him in prison because of Herodias, his brother Philip's wife,
4 for John had been saying to him: "It is not lawful for you to have her."
5 Herod wanted to kill John, but he was afraid of the people, because they considered John a prophet.
6 On Herod's birthday the daughter of Herodias danced for the guests and pleased Herod so much
7 that he promised with an oath to give her whatever she asked.
8 Prompted by her mother, she said, "Give me here on a platter the head of John the Baptist."
9 The king was distressed, but because of his oaths and his dinner guests, he ordered that her request be granted
10 and had John beheaded in the prison.
11 His head was brought in on a platter and given to the girl, who carried it to her mother.
12 John's disciples came and took his body and buried it. Then they went and told Jesus.
13 When Jesus heard what had happened, he withdrew by boat privately to a solitary place. Hearing of this, the crowds followed him on foot from the towns.
14 When Jesus landed and saw a large crowd, he had compassion on them and healed their sick.
15 As evening approached, the disciples came to him and said, "This is a remote place, and it's already getting late. Send the crowds away, so they can go to the villages and buy themselves some food."
16 Jesus replied, "They do not need to go away. You give them something to eat."
17 "We have here only five loaves of bread and two fish," they answered.
18 "Bring them here to me," he said.
19 And he directed the people to sit down on the grass. Taking the five loaves and the two fish and looking up to heaven, he gave thanks and broke the loaves. Then he gave them to the disciples, and the disciples gave them to the people.
20 They all ate and were satisfied, and the disciples picked up twelve basketfuls of broken pieces that were left over.
21 The number of those who ate was about five thousand men, besides women and children.
22 Immediately Jesus made the disciples get into the boat and go on ahead of him to the other side, while he dismissed the crowd.
23 After he had dismissed them, he went up on a mountainside by himself to pray. Later that night, he was there alone,
24 and the boat was already a considerable distance from land, buffeted by the waves because the wind was against it.
25 Shortly before dawn Jesus went out to them, walking on the lake.
26 When the disciples saw him walking on the lake, they were terrified. "It's a ghost," they said, and cried out in fear.
27 But Jesus immediately said to them: "Take courage! It is I. Don't be afraid."
28 "Lord, if it's you," Peter replied, "tell me to come to you on the water."
29 "Come," he said. Then Peter got down out of the boat, walked on the water and came toward Jesus.
30 But when he saw the wind, he was afraid and, beginning to sink, cried out, "Lord, save me!"
31 Immediately Jesus reached out his hand and caught him. "You of little faith," he said, "why did you doubt?"
32 And when they climbed into the boat, the wind died down.
33 Then those who were in the boat worshiped him, saying, "Truly you are the Son of God."
34 When they had crossed over, they landed at Gennesaret.
35 And when the men of that place recognized Jesus, they sent word to all the surrounding country. People brought all their sick to him
36 and begged him to let the sick just touch the edge of his cloak, and all who touched it were healed.
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18 ויאמר הביאום אלי הלם׃
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃