1 That same day Jesus went out of the house and sat by the lake.
2 Such large crowds gathered around him that he got into a boat and sat in it, while all the people stood on the shore.
3 Then he told them many things in parables, saying: "A farmer went out to sow his seed.
4 As he was scattering the seed, some fell along the path, and the birds came and ate it up.
5 Some fell on rocky places, where it did not have much soil. It sprang up quickly, because the soil was shallow.
6 But when the sun came up, the plants were scorched, and they withered because they had no root.
7 Other seed fell among thorns, which grew up and choked the plants.
8 Still other seed fell on good soil, where it produced a crop —a hundred, sixty or thirty times what was sown.
9 Whoever has ears, let them hear."
10 The disciples came to him and asked, "Why do you speak to the people in parables?"
11 He replied, "Because the knowledge of the secrets of the kingdom of heaven has been given to you, but not to them.
12 Whoever has will be given more, and they will have an abundance. Whoever does not have, even what they have will be taken from them.
13 This is why I speak to them in parables: "Though seeing, they do not see; though hearing, they do not hear or understand.
14 In them is fulfilled the prophecy of Isaiah: "'You will be ever hearing but never understanding; you will be ever seeing but never perceiving.
15 For this people's heart has become calloused; they hardly hear with their ears, and they have closed their eyes. Otherwise they might see with their eyes, hear with their ears, understand with their hearts and turn, and I would heal them.' [^1]
16 But blessed are your eyes because they see, and your ears because they hear.
17 For truly I tell you, many prophets and righteous people longed to see what you see but did not see it, and to hear what you hear but did not hear it.
18 "Listen then to what the parable of the sower means:
19 When anyone hears the message about the kingdom and does not understand it, the evil one comes and snatches away what was sown in their heart. This is the seed sown along the path.
20 The seed falling on rocky ground refers to someone who hears the word and at once receives it with joy.
21 But since they have no root, they last only a short time. When trouble or persecution comes because of the word, they quickly fall away.
22 The seed falling among the thorns refers to someone who hears the word, but the worries of this life and the deceitfulness of wealth choke the word, making it unfruitful.
23 But the seed falling on good soil refers to someone who hears the word and understands it. This is the one who produces a crop, yielding a hundred, sixty or thirty times what was sown."
24 Jesus told them another parable: "The kingdom of heaven is like a man who sowed good seed in his field.
25 But while everyone was sleeping, his enemy came and sowed weeds among the wheat, and went away.
26 When the wheat sprouted and formed heads, then the weeds also appeared.
27 "The owner's servants came to him and said, 'Sir, didn't you sow good seed in your field? Where then did the weeds come from?'
28 "'An enemy did this,' he replied. "The servants asked him, 'Do you want us to go and pull them up?'
29 "'No,' he answered, 'because while you are pulling the weeds, you may uproot the wheat with them.
30 Let both grow together until the harvest. At that time I will tell the harvesters: First collect the weeds and tie them in bundles to be burned; then gather the wheat and bring it into my barn.'"
31 He told them another parable: "The kingdom of heaven is like a mustard seed, which a man took and planted in his field.
32 Though it is the smallest of all seeds, yet when it grows, it is the largest of garden plants and becomes a tree, so that the birds come and perch in its branches."
33 He told them still another parable: "The kingdom of heaven is like yeast that a woman took and mixed into about sixty pounds "of flour until it worked all through the dough."
34 Jesus spoke all these things to the crowd in parables; he did not say anything to them without using a parable.
35 So was fulfilled what was spoken through the prophet: "I will open my mouth in parables, I will utter things hidden since the creation of the world." [^3]
36 Then he left the crowd and went into the house. His disciples came to him and said, "Explain to us the parable of the weeds in the field."
37 He answered, "The one who sowed the good seed is the Son of Man.
38 The field is the world, and the good seed stands for the people of the kingdom. The weeds are the people of the evil one,
39 and the enemy who sows them is the devil. The harvest is the end of the age, and the harvesters are angels.
40 "As the weeds are pulled up and burned in the fire, so it will be at the end of the age.
41 The Son of Man will send out his angels, and they will weed out of his kingdom everything that causes sin and all who do evil.
42 They will throw them into the blazing furnace, where there will be weeping and gnashing of teeth.
43 Then the righteous will shine like the sun in the kingdom of their Father. Whoever has ears, let them hear.
44 "The kingdom of heaven is like treasure hidden in a field. When a man found it, he hid it again, and then in his joy went and sold all he had and bought that field.
45 "Again, the kingdom of heaven is like a merchant looking for fine pearls.
46 When he found one of great value, he went away and sold everything he had and bought it.
47 "Once again, the kingdom of heaven is like a net that was let down into the lake and caught all kinds of fish.
48 When it was full, the fishermen pulled it up on the shore. Then they sat down and collected the good fish in baskets, but threw the bad away.
49 This is how it will be at the end of the age. The angels will come and separate the wicked from the righteous
50 and throw them into the blazing furnace, where there will be weeping and gnashing of teeth.
51 "Have you understood all these things?" Jesus asked. "Yes," they replied.
52 He said to them, "Therefore every teacher of the law who has become a disciple in the kingdom of heaven is like the owner of a house who brings out of his storeroom new treasures as well as old."
53 When Jesus had finished these parables, he moved on from there.
54 Coming to his hometown, he began teaching the people in their synagogue, and they were amazed. "Where did this man get this wisdom and these miraculous powers?" they asked.
55 "Isn't this the carpenter's son? Isn't his mother's name Mary, and aren't his brothers James, Joseph, Simon and Judas?
56 Aren't all his sisters with us? Where then did this man get all these things?"
57 And they took offense at him. But Jesus said to them, "A prophet is not without honor except in his own town and in his own home."
58 And he did not do many miracles there because of their lack of faith.
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃