1 Louez l'Éternel! Célébrez l'Éternel, car il est bon, car sa miséricorde demeure à toujours!
2 Qui pourrait raconter les hauts faits de l'Éternel et faire entendre toutes ses louanges?
3 Heureux ceux qui observent ce qui est droit, qui font en tout temps ce qui est juste!
4 Éternel, souviens-toi de moi, dans ta bienveillance envers ton peuple; fais venir à moi ton salut;
5 Afin que je voie le bonheur de tes élus, que je me réjouisse de la joie de ton peuple, et que je me glorifie avec ton héritage.
6 Nous et nos pères, nous avons péché; nous avons agi avec perversité; nous avons mal fait.
7 Nos pères en Égypte ne furent pas attentifs à tes merveilles; ils ne se souvinrent point de la multitude de tes bontés; mais ils furent rebelles auprès de la mer, vers la mer Rouge.
8 Et il les sauva pour l'amour de son nom, afin de faire connaître sa puissance.
9 Il tança la mer Rouge, et elle fut à sec; et il les conduisit par les abîmes comme par le désert.
10 Il les sauva des mains de l'adversaire, et les racheta des mains de l'ennemi.
11 Les eaux couvrirent leurs oppresseurs; il n'en resta pas un seul.
12 Alors ils crurent à ses paroles, et ils chantèrent sa louange.
13 Bientôt ils oublièrent ses œuvres; ils ne s'attendirent point à ses desseins.
14 Ils s'éprirent de convoitise dans le désert, et tentèrent Dieu dans la solitude.
15 Alors il leur accorda leur demande; mais il envoya sur eux la consomption.
16 Ils furent jaloux de Moïse dans le camp, et d'Aaron, le saint de l'Éternel.
17 La terre s'ouvrit, et engloutit Dathan, et couvrit la troupe d'Abiram.
18 Le feu s'alluma dans leur assemblée; la flamme consuma les méchants.
19 Ils firent un veau en Horeb, et se prosternèrent devant une image de fonte.
20 Ils échangèrent leur gloire contre la figure du bœuf qui mange l'herbe.
21 Ils oublièrent Dieu, leur libérateur, qui avait fait de grandes choses en Égypte,
22 Des choses merveilleuses au pays de Cham, et des choses terribles sur la mer Rouge.
23 Et il parlait de les détruire, si Moïse, son élu, ne se fût mis à la brèche devant lui, pour détourner sa colère, afin qu'il ne les détruisît pas.
24 Ils méprisèrent la terre désirable; ils ne crurent point à sa parole.
25 Ils murmurèrent dans leurs tentes; ils n'écoutèrent point la voix de l'Éternel.
26 Alors il leur fit serment de les faire tomber dans le désert,
27 De faire tomber leur postérité entre les nations, de les disperser dans tous les pays.
28 Ils s'attachèrent à Baal-Péor, et mangèrent les sacrifices des morts.
29 Ils irritèrent Dieu par leurs actions, tellement qu'une plaie fit irruption parmi eux.
30 Mais Phinées se présenta et fit justice, et la plaie fut arrêtée.
31 Et cela lui fut imputé à justice, dans tous les âges, à perpétuité.
32 Ils l'irritèrent aussi près des eaux de Mériba; et il en arriva du mal à Moïse à cause d'eux.
33 Car ils résistèrent à son esprit, et il parla légèrement de ses lèvres.
34 Ils ne détruisirent pas les peuples, que l'Éternel leur avait dit de détruire.
35 Mais ils se mêlèrent avec les nations, et ils apprirent leurs œuvres.
36 Ils servirent leurs idoles, qui furent pour eux un piège;
37 Et ils sacrifièrent aux démons leurs fils et leurs filles.
38 Ils répandirent le sang innocent, le sang de leurs fils et de leurs filles, qu'ils sacrifièrent aux idoles de Canaan; et le pays fut profané par ces meurtres.
39 Ils se souillèrent par leurs œuvres, et se prostituèrent par leurs actions.
40 Et la colère de l'Éternel s'alluma contre son peuple; il eut en abomination son héritage.
41 Il les livra entre les mains des nations; ceux qui les haïssaient, dominèrent sur eux.
42 Leurs ennemis les opprimèrent, et ils furent humiliés sous leur main.
43 Maintes fois il les délivra; mais ils se montraient rebelles dans leurs desseins, et se perdaient par leur iniquité.
44 Toutefois, il les a regardés dans leur détresse, quand il entendait leur cri.
45 Il s'est souvenu en leur faveur de son alliance, et s'est repenti selon la grandeur de sa miséricorde.
46 Il leur a fait trouver compassion auprès de tous ceux qui les tenaient captifs.
47 Sauve-nous, Éternel, notre Dieu, et rassemble-nous d'entre les nations, afin que nous célébrions ton saint nom, et que nous nous glorifiions dans tes louanges.
48 Béni soit l'Éternel, le Dieu d'Israël, de siècle en siècle, et que tout le peuple dise: Amen! Louez l'Éternel!
1 א הללו-יה br הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו br
2 ב מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו br
3 ג אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת br
4 ד זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך br
5 ה לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך br להתהלל עם-נחלתך br
6 ו חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו br
7 ז אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- br לא זכרו את-רב חסדיך br וימרו על-ים בים-סוף br
8 ח ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו br
9 ט ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר br
10 י ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב br
11 יא ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר br
12 יב ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו br
13 יג מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו br
14 יד ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון br
15 טו ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם br
16 טז ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה br
17 יז תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם br
18 יח ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים br
19 יט יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה br
20 כ וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב br
21 כא שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים br
22 כב נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף br
23 כג ויאמר להשמידם br לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו br להשיב חמתו מהשחית br
24 כד וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו br
25 כה וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה br
26 כו וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר br
27 כז ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות br
28 כח ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים br
29 כט ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה br
30 ל ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה br
31 לא ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם br
32 לב ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם br
33 לג כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו br
34 לד לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם br
35 לה ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם br
36 לו ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש br
37 לז ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים br
38 לח וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען br ותחנף הארץ בדמים br
39 לט ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם br
40 מ ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו br
41 מא ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם br
42 מב וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם br
43 מג פעמים רבות יצילם br והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם br
44 מד וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם br
45 מה ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו br
46 מו ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם br
47 מז הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים br להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך br
48 מח ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- br ואמר כל-העם אמן br הללו-יה