Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

2 Kings 7

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָֽה־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ 2 וַיַּ֣עַן הַשָּׁלִ֡ישׁ אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ֩ נִשְׁעָ֨ן עַל־יָד֜וֹ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּכָ֤ה רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ ס 3 וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ׃ 4 אִם־אָמַרְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃ 5 וַיָּק֣וּמוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃ 6 וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֨כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר־עָלֵינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וְאֶת־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃ 7 וַיָּקוּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּשֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃ 8 וַיָּבֹאוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨ים הָאֵ֜לֶּה עַד־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ׃ 9 וַיֹּאמְרוּ֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ לֹֽא־כֵ֣ן ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ יוֹם־בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֗ים וְחִכִּ֛ינוּ עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וּמְצָאָ֣נוּ עָו֑וֹן וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ וְנָבֹ֔אָה וְנַגִּ֖ידָה בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 10 וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר־הֵֽמָּה׃ 11 וַיִּקְרָ֖א הַשֹּֽׁעֲרִ֑ים וַיַּגִּ֕ידוּ בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ פְּנִֽימָה׃ 12 וַיָּ֨קָם הַמֶּ֜לֶךְ לַ֗יְלָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו אַגִּֽידָה־נָּ֣א לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שׂוּ לָ֖נוּ אֲרָ֑ם יָדְע֞וּ כִּי־רְעֵבִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ וַיֵּצְא֤וּ מִן־הַֽמַּחֲנֶה֙ לְהֵחָבֵ֤ה בהשדה לֵאמֹ֔ר כִּֽי־יֵצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ וְנִתְפְּשֵׂ֣ם חַיִּ֔ים וְאֶל־הָעִ֖יר נָבֹֽא׃ 13 וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵעֲבָדָ֜יו וַיֹּ֗אמֶר וְיִקְחוּ־נָ֞א חֲמִשָּׁ֣ה מִן־הַסּוּסִים֮ הַֽנִּשְׁאָרִים֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָהּ֒ הִנָּ֗ם כְּכָל־ההמון יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָ֔הּ הִנָּ֕ם כְּכָל־הֲמ֥וֹן יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־תָּ֑מּוּ וְנִשְׁלְחָ֖ה וְנִרְאֶֽה׃ 14 וַיִּקְח֕וּ שְׁנֵ֖י רֶ֣כֶב סוּסִ֑ים וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אַחֲרֵ֧י מַחֲנֵֽה־אֲרָ֛ם לֵאמֹ֖ר לְכ֥וּ וּרְאֽוּ׃ 15 וַיֵּלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶם֮ עַד־הַיַּרְדֵּן֒ וְהִנֵּ֣ה כָל־הַדֶּ֗רֶךְ מְלֵאָ֤ה בְגָדִים֙ וְכֵלִ֔ים אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֥יכוּ אֲרָ֖ם בהחפזם וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּֽלֶךְ׃ 16 וַיֵּצֵ֣א הָעָ֔ם וַיָּבֹ֕זּוּ אֵ֖ת מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיְהִ֨י סְאָה־סֹ֜לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 17 וְהַמֶּלֶךְ֩ הִפְקִ֨יד אֶת־הַשָּׁלִ֜ישׁ אֲשֶׁר־נִשְׁעָ֤ן עַל־יָדוֹ֙ עַל־הַשַּׁ֔עַר וַיִּרְמְסֻ֧הוּ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּרֶ֥דֶת הַמֶּ֖לֶךְ אֵלָֽיו׃ 18 וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה־סֹ֨לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ 19 וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ 20 וַיְהִי־ל֖וֹ כֵּ֑ן וַיִּרְמְס֨וּ אֹת֥וֹ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹֽת׃ ס

JBMLE · Judson Bible

1 ဧ​လိ​ရှဲ​က၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​စ​ကား​တော်​ကို နား​ထောင်​ကြ​လော့။ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​မိန့်​တော်​မူ​သည်​ကား၊ နက်​ဖြန်​နေ့ ယ​ခု​အ​ချိန်​ရောက်​လျှင်၊ ဂျုံ​မုန့်​ညက်​တစ်​စိတ်​ကို ငွေ​တစ်​ကျပ်၊ မု​ယော​ဆန်​တစ်​ခွဲ​ကို တစ်​ကျပ်​နှင့် ရှ​မာ​ရိ​မြို့​တံ​ခါး​ဝ၌ ရောင်း​ရ​လိမ့်​မည်​ဟု ဆင့်​ဆို၏။ 2 ရှင်​ဘု​ရင်​မှီ​ခြင်း​ကို​ခံ​ရ​သော​အ​မတ်​က၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် မိုး​ကောင်း​ကင်၌ ပြတင်း​ပေါက်​တို့​ကို ဖွင့်​လှစ်​တော်​မူ​လျှင်၊ ထို​သို့​ဖြစ်​နိုင်​ကောင်း​သည်​ဟု ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​အား​ဆို​သော်၊ ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​က၊ သင်​သည် ကိုယ်​မျက်​စိ​နှင့် မြင်​ရ​သော်​လည်း မ​စား​ရ​ဟု ပြန်​ပြော၏။

ရှု​ရိ​တပ်​မ​တော်​ထွက်​ခွာ​သွား​ခြင်း

3 ထို​အ​ခါ မြို့​တံ​ခါး​ဝ၌​ထိုင်​လျက်​ရှိ​သော လူ​နူ​လေး​ယောက်​တို့​က၊ ငါ​တို့​သည် သေ​သည်​တိုင်​အောင် အ​ဘယ်​ကြောင့် ဤ​အ​ရပ်၌ ထိုင်​ရ​မည်​နည်း။ 4 မြို့​ထဲ​သို့​ဝင်​လျှင် အ​စာ​ခေါင်း​ပါး​သော​ကြောင့် သေ​ရ​မည်။ ဤ​အ​ရပ်၌ ထိုင်​လျက်​နေ​လျှင်​လည်း သေ​ရ​မည်။ သို့​ဖြစ်၍ ရှု​ရိ​တပ်​သို့ ဝင်​စား​ကြ​ကုန်​အံ့။ သူ​တို့​သည် အ​သက်​ရှင်​စေ​လျှင် ရှင်​ရ​မည်။ သတ်​လျှင်​သေ​ရ​မည်​ဟု တိုင်​ပင်​ပြီး​လျှင်၊ 5 မိုး​မ​လင်း​မီ​ထ၍ ရှု​ရိ​တပ်​သို့​သွား​ကြ၏။ တပ်​ဦး​သို့ ရောက်​သော​အ​ခါ အ​ဘယ်​သူ​ကို​မျှ မ​တွေ့​ကြ။ 6 အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ ရှု​ရိ​လူ​တို့​သည် ရ​ထား​စီး​သူ​ရဲ၊ မြင်း​စီး​သူ​ရဲ၊ များ​စွာ​သော ဗိုလ်​ခြေ​အ​သံ​ကို ကြား​စေ​ခြင်း​ငှာ၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ပြု​တော်​မူ​သ​ဖြင့် သူ​တို့​က ဣ​သ​ရေ​လ​ရှင်​ဘု​ရင်​သည် ငါ​တို့​ကို​တိုက်​စေ​ခြင်း​ငှာ၊ ဟိ​တ္တိ​မင်း​များ၊ အဲ​ဂု​တ္တု​မင်း​များ​တို့​ကို ငှား​ပြီ​ဟု တစ်​ယောက်​ကို​တစ်​ယောက် ဆို​လျက်၊ 7 မိုး​မ​လင်း​မီ​ထ၍ သူ​တို့​တဲ၊ မြင်း၊ မြည်း​အ​စ​ရှိ​သော တစ်​တပ်​လုံး​ကို စွန့်​ပစ်၍ ကိုယ်​အ​သက်​လွတ်​အောင် ပြေး​ကြ၏။ 8 လူ​နူ​တို့​သည် တပ်​ဦး​သို့​ရောက်​သော​အ​ခါ၊ တဲ​တစ်​ခု​ထဲ​သို့​ဝင်၍ စား​သောက်​ပြီး​မှ၊ ရွှေ​ငွေ အ​ဝတ်​တန်​ဆာ​များ​ကို ယူ​သွား​ပြီး​လျှင် ဝှက်​ထား​ကြ၏။ နောက်​တစ်​ဖန် အ​ခြား​သော​တဲ​သို့​ဝင်၍၊ ဥ​စ္စာ​များ​ကို ယူ​သွား​ပြီး​လျှင် ဝှက်​ထား​ကြ၏။ 9 သို့​ရာ​တွင်၊ ငါ​တို့​သည် ကောင်း​မွန်​စွာ​မ​ပြု​ပါ​တ​ကား။ ယ​ခု​နေ့​သည် ကောင်း​သော​သ​တင်း​ကို ကြား​ပြော​ရ​သော​နေ့​ဖြစ်​လျက်၊ ငါ​တို့​သည် မ​ကြား​မ​ပြော​ဘဲ နေ​ပါ​ပြီ​တ​ကား။ မိုး​လင်း​သည်​တိုင်​အောင် မ​ပြော​ဘဲ​နေ​လျှင် အ​မှု​တစ်​စုံ​တစ်​ခု ရောက်​လိမ့်​မည်။ သို့​ဖြစ်၍ နန်း​တော်၌ သ​တင်း​ကြား​ပြော​အံ့​သော​ငှာ ငါ​တို့​သည်​သွား​ကြ​ကုန်​အံ့​ဟု တိုင်​ပင်​ပြီး​မှ၊ 10 မြို့​သို့​သွား၍ တံ​ခါး​ပြင်၌ ဟစ်​ခေါ်​လျက်၊ ငါ​တို့​သည် ရှု​ရိ​တပ်​သို့​ရောက်၍ အ​ဘယ်​သူ​ကို​မျှ​မ​တွေ့။ လူ​သံ​ကို​မ​ကြား။ မြင်း၊ မြည်း​တို့​ကို ချည်​နှောင်​လျက်၊ တဲ​များ​လည်း တတ်​တိုင်း​ရှိ​သည်​ကို​တွေ့​ပါ၏​ဟု ကြား​ပြော​သည်​အ​တိုင်း၊ 11 တံ​ခါး​စောင့်​တို့​သည် တစ်​ယောက်​ကို​တစ်​ယောက် ဟစ်၍၊ ထို​သ​တင်း​သည် နန်း​တော်​ထဲ​သို့ ရောက်​လေ၏။ 12 မိုး​မ​လင်း​မီ ရှင်​ဘု​ရင်​သည်​ထ၍၊ ရှု​ရိ​လူ​တို့​သည် ငါ​တို့၌ အ​ဘယ်​သို့​ပြု​လို​သည်​ကို ငါ​ပြော​မည်။ သူ​တို့​က မြို့​ပြင်​သို့​ထွက်​သော မြို့​သား​တို့​ကို အ​ရှင်​ဖမ်း​ပြီး​မှ၊ မြို့​ထဲ​သို့​ဝင်​မည်​အ​ကြံ​ရှိ၍၊ ငါ​တို့​ငတ်​မွတ်​ကြောင်း​ကို သိ​သော​ကြောင့်၊ မိ​မိ​တို့​တပ်​ပြင်​သို့​ထွက်၍ တော၌​ပုန်း​ရှောင်​လျက် နေ​ကြ​သည်​ဟု​ဆို​လျှင်၊ 13 ကျွန်​တစ်​ယောက်​က၊ မြို့၌ ကျန်​ကြွင်း​သော မြင်း​ငါး​စီး​ကို ပေး​တော်​မူ​ပါ။ ထို​မြင်း​မူ​ကား ပျက်​စီး​ခြင်း​သို့​ရောက်​သော ဣ​သ​ရေ​လ အ​မျိုး​အ​လုံး​အ​ရင်း​ကဲ့​သို့ ဖြစ်​ပါ၏။ ထို​မြင်း​တို့​ကို စီး​လျက်​သွား၍ ကြည့်​ရှု​ရ​သော​အ​ခွင့်​ကို ပေး​တော်​မူ​ပါ​ဟု လျှောက်​ပြီး​မှ၊ 14 ရ​ထား​မြင်း​နှစ်​စီး​ကို​ယူ​ပြီး​လျှင် သွား၍​ကြည့်​ရှု​လော့​ဟု ရှင်​ဘု​ရင်​သည် ရှု​ရိ​ဗိုလ်​ခြေ​နောက်​သို့ စေ​လွှတ်​သည်​အ​တိုင်း၊ 15 ယော်​ဒန်​မြစ်​တိုင်​အောင် လိုက်​ကြ၏။ ရှု​ရိ​လူ​တို့​သည် အ​လျင်​အ​မြန်၊ ပြေး​ရာ​တွင်၊ ပစ်​ခဲ့​သော အ​ဝတ်​တန်​ဆာ​တို့​သည် လမ်း၌​ပြည့်​လျက်​ရှိ​ကြ၏။ စေ​လွှတ်​သူ​တို့​သည် ပြန်​လာ၍ နား​တော်​လျှောက်​ကြ၏။ 16 ထို​အ​ခါ မြို့​သား​တို့​သည်​ထွက်၍ ရှု​ရိ​တဲ​တို့​ကို လု​ယူ​ကြ၏။ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​စ​ကား​တော်​အ​တိုင်း၊ ဂျုံ​မုန့်​ညက်​တစ်​စိတ်​ကို ငွေ​တစ်​ကျပ်၊ မု​ယော​ဆန်​တစ်​ခွဲ​ကို တစ်​ကျပ်​နှင့် ရောင်း​ကြ၏။ 17 ရှင်​ဘု​ရင်​မှီ​ခြင်း​ကို​ခံ​ရ​သော အ​မတ်​သည်၊ အ​မိန့်​တော်​တိုင်း တံ​ခါး​တော်​ကို​စောင့်​သည်​တွင်၊ ထွက်​ဝင်​သော​သူ​တို့​နင်း​မိ၍ ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​သည် ရှင်​ဘု​ရင်​ရောက်​လာ​သော​အ​ခါ ပြော​ဆို​နှင့်​သည်​အ​တိုင်း၊ ထို​အ​မတ်​သေ​လေ၏။ 18 ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​က၊ နက်​ဖြန်​နေ့ ယ​ခု​အ​ချိန်​ရောက်​လျှင်၊ ဂျုံ​မုန့်​ညက်​တစ်​စိတ်​ကို ငွေ​တစ်​ကျပ်၊ မု​ယော​ဆန်​တစ်​ခွဲ​ကို တစ်​ကျပ်​နှင့် ရှ​မာ​ရိ​မြို့​တံ​ခါး​ဝ၌ ရောင်း​ရ​လိမ့်​မည်​ဟု ရှင်​ဘု​ရင်​အား​ဆင့်​ဆို​သည်​အ​တိုင်း ဖြစ်၏။ 19 အ​မတ်​က​လည်း၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် မိုး​ကောင်း​ကင်၌ ပြတင်း​ပေါက်​တို့​ကို ဖွင့်​လှစ်​တော်​မူ​လျှင်၊ ထို​သို့​ဖြစ်​နိုင်​ကောင်း​သည်​ဟု ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​အား​ဆို၍၊ ဘု​ရား​သ​ခင်၏​လူ​က သင်​သည်​ကိုယ်​မျက်​စိ​နှင့် မြင်​ရ​သော်​လည်း မ​စား​ရ​ဟု ပြန်​ပြော​သည်​အ​တိုင်း၊ 20 ထို​အ​မတ်၌​ဖြစ်၏။ မြို့​တံ​ခါး​ဝ​မှာ မြို့​သား​တို့​နင်း​ခြင်း​ကို ခံ​ရ၍​သေ​လေ၏။

Todos os capítulos de 2 Kings 25
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21
  22. 22
  23. 23
  24. 24
  25. 25

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.