1 The LORD said to Moses at Mount Sinai,
2 "Speak to the Israelites and say to them: 'When you enter the land I am going to give you, the land itself must observe a sabbath to the LORD.
3 For six years sow your fields, and for six years prune your vineyards and gather their crops.
4 But in the seventh year the land is to have a year of sabbath rest, a sabbath to the LORD. Do not sow your fields or prune your vineyards.
5 Do not reap what grows of itself or harvest the grapes of your untended vines. The land is to have a year of rest.
6 Whatever the land yields during the sabbath year will be food for you —for yourself, your male and female servants, and the hired worker and temporary resident who live among you,
7 as well as for your livestock and the wild animals in your land. Whatever the land produces may be eaten.
8 "'Count off seven sabbath years —seven times seven years —so that the seven sabbath years amount to a period of forty-nine years.
9 Then have the trumpet sounded everywhere on the tenth day of the seventh month; on the Day of Atonement sound the trumpet throughout your land.
10 Consecrate the fiftieth year and proclaim liberty throughout the land to all its inhabitants. It shall be a jubilee for you; each of you is to return to your family property and to your own clan.
11 The fiftieth year shall be a jubilee for you; do not sow and do not reap what grows of itself or harvest the untended vines.
12 For it is a jubilee and is to be holy for you; eat only what is taken directly from the fields.
13 "'In this Year of Jubilee everyone is to return to their own property.
14 "'If you sell land to any of your own people or buy land from them, do not take advantage of each other.
15 You are to buy from your own people on the basis of the number of years since the Jubilee. And they are to sell to you on the basis of the number of years left for harvesting crops.
16 When the years are many, you are to increase the price, and when the years are few, you are to decrease the price, because what is really being sold to you is the number of crops.
17 Do not take advantage of each other, but fear your God. I am the LORD your God.
18 "'Follow my decrees and be careful to obey my laws, and you will live safely in the land.
19 Then the land will yield its fruit, and you will eat your fill and live there in safety.
20 You may ask, "What will we eat in the seventh year if we do not plant or harvest our crops?"
21 I will send you such a blessing in the sixth year that the land will yield enough for three years.
22 While you plant during the eighth year, you will eat from the old crop and will continue to eat from it until the harvest of the ninth year comes in.
23 "'The land must not be sold permanently, because the land is mine and you reside in my land as foreigners and strangers.
24 Throughout the land that you hold as a possession, you must provide for the redemption of the land.
25 "'If one of your fellow Israelites becomes poor and sells some of their property, their nearest relative is to come and redeem what they have sold.
26 If, however, there is no one to redeem it for them but later on they prosper and acquire sufficient means to redeem it themselves,
27 they are to determine the value for the years since they sold it and refund the balance to the one to whom they sold it; they can then go back to their own property.
28 But if they do not acquire the means to repay, what was sold will remain in the possession of the buyer until the Year of Jubilee. It will be returned in the Jubilee, and they can then go back to their property.
29 "'Anyone who sells a house in a walled city retains the right of redemption a full year after its sale. During that time the seller may redeem it.
30 If it is not redeemed before a full year has passed, the house in the walled city shall belong permanently to the buyer and the buyer's descendants. It is not to be returned in the Jubilee.
31 But houses in villages without walls around them are to be considered as belonging to the open country. They can be redeemed, and they are to be returned in the Jubilee.
32 "'The Levites always have the right to redeem their houses in the Levitical towns, which they possess.
33 So the property of the Levites is redeemable —that is, a house sold in any town they hold —and is to be returned in the Jubilee, because the houses in the towns of the Levites are their property among the Israelites.
34 But the pastureland belonging to their towns must not be sold; it is their permanent possession.
35 "'If any of your fellow Israelites become poor and are unable to support themselves among you, help them as you would a foreigner and stranger, so they can continue to live among you.
36 Do not take interest or any profit from them, but fear your God, so that they may continue to live among you.
37 You must not lend them money at interest or sell them food at a profit.
38 I am the LORD your God, who brought you out of Egypt to give you the land of Canaan and to be your God.
39 "'If any of your fellow Israelites become poor and sell themselves to you, do not make them work as slaves.
40 They are to be treated as hired workers or temporary residents among you; they are to work for you until the Year of Jubilee.
41 Then they and their children are to be released, and they will go back to their own clans and to the property of their ancestors.
42 Because the Israelites are my servants, whom I brought out of Egypt, they must not be sold as slaves.
43 Do not rule over them ruthlessly, but fear your God.
44 "'Your male and female slaves are to come from the nations around you; from them you may buy slaves.
45 You may also buy some of the temporary residents living among you and members of their clans born in your country, and they will become your property.
46 You can bequeath them to your children as inherited property and can make them slaves for life, but you must not rule over your fellow Israelites ruthlessly.
47 "'If a foreigner residing among you becomes rich and any of your fellow Israelites become poor and sell themselves to the foreigner or to a member of the foreigner's clan,
48 they retain the right of redemption after they have sold themselves. One of their relatives may redeem them:
49 An uncle or a cousin or any blood relative in their clan may redeem them. Or if they prosper, they may redeem themselves.
50 They and their buyer are to count the time from the year they sold themselves up to the Year of Jubilee. The price for their release is to be based on the rate paid to a hired worker for that number of years.
51 If many years remain, they must pay for their redemption a larger share of the price paid for them.
52 If only a few years remain until the Year of Jubilee, they are to compute that and pay for their redemption accordingly.
53 They are to be treated as workers hired from year to year; you must see to it that those to whom they owe service do not rule over them ruthlessly.
54 "'Even if someone is not redeemed in any of these ways, they and their children are to be released in the Year of Jubilee,
55 for the Israelites belong to me as servants. They are my servants, whom I brought out of Egypt. I am the LORD your God.
1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃
3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃
5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃
6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃
8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃
9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃
10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃
11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃
12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃
13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃
14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃
15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃
16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃
17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃
18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃
20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃
22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃
23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃
25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃
26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃
27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃
28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃
29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃
30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃
31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃
33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃
34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃
35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃
36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃
37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃
38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃
39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃
42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃
43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃
44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃
48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃
49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃
50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃
51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃
52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃
53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃
54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃
55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃