1 The LORD said to Moses,
2 "Speak to Aaron and his sons and to all the Israelites and say to them: 'This is what the LORD has commanded:
3 Any Israelite who sacrifices an ox, "a lamb or a goat in the camp or outside of it
4 instead of bringing it to the entrance to the tent of meeting to present it as an offering to the LORD in front of the tabernacle of the LORD —that person shall be considered guilty of bloodshed; they have shed blood and must be cut off from their people.
5 This is so the Israelites will bring to the LORD the sacrifices they are now making in the open fields. They must bring them to the priest, that is, to the LORD, at the entrance to the tent of meeting and sacrifice them as fellowship offerings.
6 The priest is to splash the blood against the altar of the LORD at the entrance to the tent of meeting and burn the fat as an aroma pleasing to the LORD.
7 They must no longer offer any of their sacrifices to the goat idols "to whom they prostitute themselves. This is to be a lasting ordinance for them and for the generations to come.'
8 "Say to them: 'Any Israelite or any foreigner residing among them who offers a burnt offering or sacrifice
9 and does not bring it to the entrance to the tent of meeting to sacrifice it to the LORD must be cut off from the people of Israel.
10 "'I will set my face against any Israelite or any foreigner residing among them who eats blood, and I will cut them off from the people.
11 For the life of a creature is in the blood, and I have given it to you to make atonement for yourselves on the altar; it is the blood that makes atonement for one's life. [^3]
12 Therefore I say to the Israelites, "None of you may eat blood, nor may any foreigner residing among you eat blood."
13 "'Any Israelite or any foreigner residing among you who hunts any animal or bird that may be eaten must drain out the blood and cover it with earth,
14 because the life of every creature is its blood. That is why I have said to the Israelites, "You must not eat the blood of any creature, because the life of every creature is its blood; anyone who eats it must be cut off."
15 "'Anyone, whether native-born or foreigner, who eats anything found dead or torn by wild animals must wash their clothes and bathe with water, and they will be ceremonially unclean till evening; then they will be clean.
16 But if they do not wash their clothes and bathe themselves, they will be held responsible.'"
1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃
3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃
4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃
5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃
6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃
7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃
8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃
9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃
10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃
11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃
12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃
13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃
14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃
15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃
16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃