1 א למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק br
2 ב יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד br על-יהוה ועל-משיחו br
3 ג ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו br
4 ד יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו br
5 ה אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו br
6 ו ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי br
7 ז אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך br
8 ח שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ br
9 ט תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם br
10 י ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ br
11 יא עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה br
12 יב נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו br אשרי כל-חוסי בו
1 Varför larma hedningarna och tänka folken fåfänglighet?
2 Jordens konungar resa sig upp, och furstarna rådslå med varandra, mot HERREN och hans smorde:
3 »Låt oss slita sönder deras bojor och kasta deras band ifrån oss.»
4 Han som bor i himmelen ler, HERREN bespottar dem.
5 Då talar han till dem i sin vrede, och i sin förgrymmelse förskräcker han dem:
6 »Jag själv har insatt min konung på Sion, mitt heliga berg.»
7 Jag vill förtälja om vad beslutet är; HERREN sade till mig: »Du är min son, jag har i dag fött dig.
8 Begär av mig, så skall jag giva dig hedningarna till arvedel och jordens ändar till egendom.
9 Du skall sönderslå dem med järnspira, såsom lerkärl skall du krossa dem.»
10 Så kommen nu till förstånd, I konungar; låten varna eder, I domare på jorden.
11 Tjänen HERREN med fruktan, och fröjden eder med bävan.
12 Hyllen sonen, så att han icke vredgas och I förgåns på eder väg; ty snart kunde hans vrede upptändas. Saliga äro alla de som taga sin tillflykt till honom.