1 Now Sarai, Abram’s wife, had borne him no children. But she had an Egyptian slave named Hagar;
2 so she said to Abram, "The Lord has kept me from having children. Go, sleep with my slave; perhaps I can build a family through her." Abram agreed to what Sarai said.
3 So after Abram had been living in Canaan ten years, Sarai his wife took her Egyptian slave Hagar and gave her to her husband to be his wife.
4 He slept with Hagar, and she conceived. When she knew she was pregnant, she began to despise her mistress.
5 Then Sarai said to Abram, "You are responsible for the wrong I am suffering. I put my slave in your arms, and now that she knows she is pregnant, she despises me. May the Lord judge between you and me."
6 "Your slave is in your hands," Abram said. "Do with her whatever you think best." Then Sarai mistreated Hagar; so she fled from her.
7 The angel of the Lord found Hagar near a spring in the desert; it was the spring that is beside the road to Shur.
8 And he said, "Hagar, slave of Sarai, where have you come from, and where are you going?" "I’m running away from my mistress Sarai," she answered.
9 Then the angel of the Lord told her, "Go back to your mistress and submit to her."
10 The angel added, "I will increase your descendants so much that they will be too numerous to count."
11 The angel of the Lord also said to her: "You are now pregnant and you will give birth to a son. You shall name him Ishmael, for the Lord has heard of your misery.
12 He will be a wild donkey of a man; his hand will be against everyone and everyone’s hand against him, and he will live in hostility toward all his brothers."
13 She gave this name to the Lord who spoke to her: "You are the God who sees me," for she said, "I have now seen the One who sees me."
14 That is why the well was called Beer Lahai Roi[d]; it is still there, between Kadesh and Bered.
15 So Hagar bore Abram a son, and Abram gave the name Ishmael to the son she had borne. 16 Abram was eighty-six years old when Hagar bore him Ishmael.
1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃
2 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃
3 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃
4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃
5 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃
6 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃
7 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃
8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃
9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃
10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃
11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃
12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃
13 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃
14 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃
15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃
16 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃