1 Miriam and Aaron began to talk against Moses because of his Cushite wife, for he had married a Cushite.
2 "Has the LORD spoken only through Moses?" they asked. "Hasn't he also spoken through us?" And the LORD heard this.
3 (Now Moses was a very humble man, more humble than anyone else on the face of the earth.)
4 At once the LORD said to Moses, Aaron and Miriam, "Come out to the tent of meeting, all three of you." So the three of them went out.
5 Then the LORD came down in a pillar of cloud; he stood at the entrance to the tent and summoned Aaron and Miriam. When the two of them stepped forward,
6 he said, "Listen to my words: "When there is a prophet among you, I, the LORD, reveal myself to them in visions, I speak to them in dreams.
7 But this is not true of my servant Moses; he is faithful in all my house.
8 With him I speak face to face, clearly and not in riddles; he sees the form of the LORD. Why then were you not afraid to speak against my servant Moses?"
9 The anger of the LORD burned against them, and he left them.
10 When the cloud lifted from above the tent, Miriam's skin was leprous "—it became as white as snow. Aaron turned toward her and saw that she had a defiling skin disease,
11 and he said to Moses, "Please, my lord, I ask you not to hold against us the sin we have so foolishly committed.
12 Do not let her be like a stillborn infant coming from its mother's womb with its flesh half eaten away."
13 So Moses cried out to the LORD, "Please, God, heal her!"
14 The LORD replied to Moses, "If her father had spit in her face, would she not have been in disgrace for seven days? Confine her outside the camp for seven days; after that she can be brought back."
15 So Miriam was confined outside the camp for seven days, and the people did not move on till she was brought back.
16 After that, the people left Hazeroth and encamped in the Desert of Paran.
1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃
2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃
3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃
4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃
5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃
6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃
7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃
8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃
9 ויחר אף יהוה בם וילך׃
10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃
11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃
12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃
13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃
14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃
16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃