1 א   משכיל לדוד br בהיותו במערה    תפלה br 2 ב   קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן br 3 ג   אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד br 4 ד   בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי br בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי br 5 ה   הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר br אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי br 6 ו   זעקתי אליך    יהוה br אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים br 7 ז   הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד br הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני br [ (Psalms 142:8) ח   הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך br בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ]

1 Com a minha voz clamo ao Senhor; com a minha voz ao Senhor suplico.2 Derramo perante ele a minha queixa; diante dele exponho a minha tribulação.3 Quando dentro de mim esmorece o meu espírito, então tu conheces a minha vereda; no caminho em que eu ando ocultaram-me um laço.4 Olha para a minha mão direita, e vê, pois não há quem me conheça; refúgio me faltou; ninguém se interessa por mim.5 A ti, ó Senhor, clamei; eu disse: Tu és o meu refúgio, o meu quinhão na terra dos viventes.6 Atende ao meu clamor, porque estou muito abatido; livra-me dos meus perseguidores, porque são mais fortes do que eu.7 Tira-me da prisão, para que eu louve o teu nome; os justos me rodearão, pois me farás muito bem.