1 א מזמור לאסף br אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב br
2 ב ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי br
3 ג כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה br
4 ד כי אין חרצבות למותם ובריא אולם br
5 ה בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו br
6 ו לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו br
7 ז יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב br
8 ח ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו br
9 ט שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ br
10 י לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו br
11 יא ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון br
12 יב הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל br
13 יג אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי br
14 יד ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים br
15 טו אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי br
16 טז ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני br
17 יז עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם br
18 יח אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות br
19 יט איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות br
20 כ כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה br
21 כא כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן br
22 כב ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך br
23 כג ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני br
24 כד בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני br
25 כה מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ br
26 כו כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם br
27 כז כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך br
28 כח ואני קרבת אלהים-- לי-טוב br שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך
1 Žalm Azafovi. Jistě žeť jest Bůh dobrý Izraelovi, těm, kteříž jsou čistého srdce.
2 Ale nohy mé téměř se byly ušinuly, o málo, že by byli sklouzli krokové moji,
3 Když jsem horlil proti bláznivým, vida štěstí nešlechetných.
4 Nebo nebývají vázáni až k smrti, ale zůstává v cele síla jejich.
5 V práci lidské nejsou, a s lidmi trestáni nebývají.
6 Protož otočeni jsou pýchou jako halží, a ukrutností jako rouchem ozdobným přiodíni.
7 Vysedlo tukem oko jejich; majíce hojnost nad pomyšlení srdce,
8 Rozpustilí jsou, a mluví zlostně, o nátisku velmi pyšně mluví.
9 Stavějí proti nebi ústa svá, a jazyk jejich po zemi se vozí.
10 A protož na to přichází lid jeho, když se jim vody až do vrchu nalívá,
11 Že říkají: Jakť má o tom věděti Bůh silný? Aneb zdaž jest to známé Nejvyššímu?
12 Nebo aj, ti bezbožní jsouce, mají pokoj v světě, a dosahují zboží.
13 Nadarmo tedy v čistotě chovám srdce své, a v nevinnosti ruce své umývám.
14 Poněvadž každý den trestán bývám, a kázeň přichází na mne každého jitra.
15 Řeknu-li: Vypravovati budu věci takové, hle, rodina synů tvých dí, že jsem jim křiv.
16 Chtěl jsem to rozumem vystihnouti, ale vidělo mi se pracno.
17 Až jsem všel do svatyní Boha silného, tu jsem srozuměl poslední věci jejich.
18 Jistě že jsi je na místech plzkých postavil, a uvržeš je v spustliny.
19 Aj, jakť přicházejí na spuštění jako v okamžení! Mizejí a hynou hrůzami,
20 Jako snové tomu, kdož procítí; Pane, když je probudíš, obraz ten jejich za nic položíš.
21 Když zhořklo srdce mé, a ledví má bodena byla,
22 Nesmyslný jsem byl, aniž jsem co znal, jako hovádko byl jsem před tebou.
23 A však vždycky jsem byl s tebou, nebo jsi mne ujal za mou pravici.
24 Podlé rady své veď mne, a potom v slávu přijmeš mne.
25 Kohož bych měl na nebi? A mimo tebe v žádném líbosti nemám na zemi.
26 Ač tělo i srdce mé hyne, skála srdce mého, a díl můj Bůh jest na věky.
27 Nebo aj, ti, kteříž se vzdalují tebe, zahynou; vytínáš ty, kteříž cizoloží odcházením od tebe.
28 Ale mně nejlépe jest přídržeti se Boha; pročež skládám v Panovníku Hospodinu doufání své, abych vypravoval všecky skutky jeho.