1 א ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים br אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני br
2 ב גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח br
3 ג בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה br
4 ד הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם br
5 ה מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב br
6 ו בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים br
7 ז בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו br
8 ח בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ br
9 ט ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה br
10 י תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק br
11 יא כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו br
12 יב על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם br
13 יג נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו br
14 יד כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו br
15 טו ההפך עלי בלהות br תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי br
16 טז ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני br
17 יז לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון br
18 יח ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני br
19 יט הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר br
20 כ אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי br
21 כא תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני br
22 כב תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) br
23 כג כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי br
24 כד אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע br
25 כה אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון br
26 כו כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל br
27 כז מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני br
28 כח קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע br
29 כט אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה br
30 ל עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב br
31 לא ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים
1 E ora servo di zimbello a dei più giovani di me, i cui padri non mi sarei degnato di mettere fra i cani del mio gregge!
2 E a che mavrebbe servito la forza delle lor mani? Gente incapace a raggiungere letà matura,
3 smunta dalla miseria e dalla fame, ridotta a brucare il deserto, la terra da tempo nuda e desolata,
4 strappando erba salsa presso ai cespugli, ed avendo per pane radici di ginestra.
5 Sono scacciati di mezzo agli uomini, grida lor dietro la gente come dietro al ladro,
6 abitano in burroni orrendi, nelle caverne della terra e fra le rocce;
7 ragliano fra i cespugli, si sdraiano alla rinfusa sotto i rovi;
8 gente da nulla, razza senza nome, cacciata via dal paese a bastonate.
9 E ora io sono il tema delle loro canzoni, il soggetto dei loro discorsi.
10 Mi aborrono, mi fuggono, non si trattengono dallo sputarmi in faccia.
11 Non han più ritegno, mumiliano, rompono ogni freno in mia presenza.
12 Questa genia si leva alla mia destra, mincalzano, e si appianano le vie contro di me per distruggermi.
13 Hanno sovvertito il mio cammino, lavorano alla mia ruina, essi che nessuno vorrebbe soccorrere!
14 Savanzano come per unampia breccia, si precipitano innanzi in mezzo alle ruine.
15 Terrori mi si rovesciano addosso; lonor mio è portato via come dal vento, è passata come una nube la mia felicità.
16 E ora lanima mia si strugge in me, mhanno còlto i giorni dellafflizione.
17 La notte mi trafigge, mi stacca lossa, e i dolori che mi rodono non hanno posa.
18 Per la gran violenza del mio male la mia veste si sforma, mi si serra addosso come la tunica.
19 Iddio mha gettato nel fango, e rassomiglio alla polvere e alla cenere.
20 Io grido a te, e tu non mi rispondi; ti sto dinanzi, e tu mi stai a considerare!
21 Ti sei mutato in nemico crudele verso di me; mi perseguiti con la potenza della tua mano.
22 Mi levi per aria, mi fai portar via dal vento, e mi annienti nella tempesta.
23 Giacché, lo so, tu mi meni alla morte, alla casa di convegno di tutti i viventi.
24 Ma chi sta per perire non protende la mano? e nellangoscia sua non grida al soccorso?
25 Non piangevo io forse per chi era nellavversità? lanima mia non era ella angustiata per il povero?
26 Speravo il bene, ed è venuto il male; aspettavo la luce, ed è venuta loscurità!
27 Le mie viscere bollono e non hanno requie, son venuti per me giorni dafflizione.
28 Me ne vo tutto annerito, ma non dal sole; mi levo in mezzo alla raunanza, e grido aiuto;
29 son diventato fratello degli sciacalli, compagno degli struzzi.
30 La mia pelle è nera, e cade a pezzi; le mie ossa son calcinate dallarsura.
31 La mia cetra non dà più che accenti di lutto, e la mia zampogna voce di pianto.