1 א                   ויען צפר הנעמתי ויאמר br

2 ב   הרב דברים לא יענה    ואם-איש שפתים יצדק br

3 ג   בדיך מתים יחרישו    ותלעג ואין מכלם br

4 ד   ותאמר זך לקחי    ובר הייתי בעיניך br

5 ה   ואולם--מי יתן אלוה דבר    ויפתח שפתיו עמך br

6 ו   ויגד-לך תעלמות חכמה--    כי-כפלים לתושיה br ודע--    כי-ישה לך אלוה מעונך br

7 ז   החקר אלוה תמצא    אם עד-תכלית שדי תמצא br

8 ח   גבהי שמים מה-תפעל    עמקה משאול מה-תדע br

9 ט   ארכה מארץ מדה    ורחבה מני-ים br

10 י   אם-יחלף ויסגיר    ויקהיל ומי ישיבנו br

11 יא   כי-הוא ידע מתי-שוא    וירא-און ולא יתבונן br

12 יב   ואיש נבוב ילבב    ועיר פרא אדם יולד br

13 יג   אם-אתה הכינות לבך    ופרשת אליו כפיך br

14 יד   אם-און בידך הרחיקהו    ואל-תשכן באהליך עולה br

15 טו   כי-אז תשא פניך ממום    והיית מצק ולא תירא br

16 טז   כי-אתה עמל תשכח    כמים עברו תזכר br

17 יז   ומצהרים יקום חלד    תעפה כבקר תהיה br

18 יח   ובטחת כי-יש תקוה    וחפרת לבטח תשכב br

19 יט   ורבצת ואין מחריד    וחלו פניך רבים br

20 כ   ועיני רשעים תכלינה    ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש

1 Allora Tsofar di Naama rispose e disse:

2 "Cotesta abbondanza di parole rimarrà ella senza risposta? Basterà egli esser loquace per aver ragione?

3 Varranno le tue ciance a far tacere la gente? Farai tu il beffardo, senza che alcuno ti confonda?

4 Tu dici a Dio: "Quel che sostengo è giusto, e io sono puro nel tuo cospetto".

5 Ma, oh se Iddio volesse parlare e aprir la bocca per risponderti

6 e rivelarti i segreti della sua sapienza poiché infinita è la sua intelligenza vedresti allora come Iddio dimentichi parte della colpa tua.

7 Puoi tu scandagliare le profondità di Dio? arrivare a conoscere appieno l’Onnipotente?

8 Si tratta di cose più alte del cielo… e tu che faresti? di cose più profonde del soggiorno de’ morti… ome le conosceresti?

9 La lor misura è più lunga della terra, più larga del mare.

10 Se Dio passa, se incarcera, se chiama in giudizio, chi s’opporrà?

11 Poich’egli conosce gli uomini perversi, scopre senza sforzo l’iniquità.

12 Ma l’insensato diventerà savio, quando un puledro d’onàgro diventerà uomo.

13 Tu, però, se ben disponi il cuore, e protendi verso Dio le palme,

14 se allontani il male ch’è nelle tue mani, e non alberghi l’iniquità nelle tue tende,

15 allora alzerai la fronte senza macchia, sarai incrollabile, e non avrai paura di nulla;

16 dimenticherai i tuoi affanni; te ne ricorderai come d’acqua passata;

17 la tua vita sorgerà più fulgida del meriggio, l’oscurità sarà come la luce del mattino.

18 Sarai fiducioso perché avrai speranza; ti guarderai bene attorno e ti coricherai sicuro.

19 Ti metterai a giacere e niuno ti spaventerà; e molti cercheranno il tuo favore.

20 Ma gli occhi degli empi verranno meno; non vi sarà più rifugio per loro, e non avranno altra speranza che di esalar l’anima".