1 א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע
2 ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות
3 ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם
4 ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם
5 ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים {פ}
6 ו ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם
7 ז ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה
8 ח ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע
9 ט ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים
10 י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ
11 יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך
12 יב ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה
13 יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
14 יד ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם
15 טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
16 טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
17 יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
18 יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
19 יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
20 כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו
21 כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך
22 כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים {פ}
1 Havia um homem na terra de Uz, por nome Jó. Era esse homem íntegro e reto, temia a Deus e desviava-se do mal.
2 Nasceram-lhe sete filhos e três filhas.
3 Possuía ele sete mil ovelhas, e três mil camelos, e quinhentas juntas de bois, e quinhentas jumentas, e família numerosíssima; de sorte que este homem era o maior de todos os filhos do Oriente.
4 Seus filhos iam nas casas uns dos outros e davam banquetes, cada um por sua vez; e mandavam convidar suas três irmãs a comerem e a beberem com eles.
5 Quando os dias dos seus banquetes eram passados, enviava Jó, e santificava-os; e, levantando-se de manhã cedo, oferecia holocaustos segundo o número de todos eles, pois dizia: Talvez que meus filhos tenham pecado, e renunciado a Deus nos seus corações. Assim o fazia Jó sempre.
6 Num dia em que os filhos de Deus vieram apresentar-se perante Jeová, sucedeu vir também entre eles Satanás.
7 Perguntou Jeová a Satanás: Donde vens? Respondeu Satanás a Jeová: De rodear a terra, e de passear por ela.
8 Disse Jeová a Satanás: Acaso notaste o meu servo Jó? pois não há ninguém semelhante a ele na terra, homem íntegro e reto, que teme a Deus e que se desvia do mal.
9 Respondeu Satanás a Jeová: Acaso Jó teme debalde a Deus?
10 Porventura não tens posto uma sebe ao redor dele, da sua casa e de tudo o que ele tem? tens abençoado a obra das suas mãos, e os seus bens multiplicam-se na terra.
11 Mas estende a mão agora, toca em tudo quanto ele tem, e ele te renunciará à tua face.
12 Disse Jeová a Satanás: Eis que tudo o que ele tem está ao teu dispor; somente contra ele não estendas a tua mão. Saiu Satanás da presença de Jeová.
13 Um dia em que seus filhos e suas filhas estavam comendo e bebendo vinho na casa de seu irmão mais velho,
14 sucedeu que veio um mensageiro a Jó e lhe disse: Os bois lavravam e as jumentas pastavam junto a eles.
15 Vieram sobre eles de repente os sabeus, e os levaram; mataram aos servos ao fio da espada, e só eu escapei para te trazer a nova.
16 Estando este ainda falando, veio também outro e disse: Fogo de Deus caiu do céu, e queimou as ovelhas e os servos, e os consumiu; e só eu escapei para te trazer a nova.
17 Estando este ainda falando, veio também outro e disse: Os caldeus dividiram-se em três tropas, e deram sobre os camelos, e os levaram; mataram os servos ao fio da espada, e só eu escapei para te trazer a nova.
18 Estando este ainda falando, veio também outro e disse: Teus filhos e tuas filhas estavam comendo e bebendo vinho na casa de seu irmão mais velho.
19 Eis que um grande vento se levantou da banda do deserto, e deu nos quatro cantos da casa, que caiu sobre os mancebos, e morreram. Só eu escapei para te trazer a nova.
20 Então se levantou Jó, rasgou o seu manto, rapou a sua cabeça, prostrou-se em terra e adorou;
21 e disse: Nu saí do ventre de minha mãe, e nu tornarei para lá. Jeová deu, e Jeová tirou; bendito seja o nome de Jeová.
22 Em tudo isso não pecou Jó, nem atribuiu a Deus inconveniência.