1 Psaume de David, [donné] au maître chantre, [pour le chanter] sur Ajelet-Hassachar. Mon Dieu! mon Dieu! pourquoi m'as-tu abandonné, t'éloignant de ma délivrance, et des paroles de mon rugissement?2 Mon Dieu! je crie de jour, mais tu ne réponds point; et de nuit, et je ne cesse point.3 Toutefois tu es le Saint habitant [au milieu des] louanges d'Israël.4 Nos pères se sont confiés en toi; ils se sont confiés, et tu les as délivrés;5 Ils ont crié vers toi, et ils ont été délivrés; ils se sont appuyés sur toi, et ils n'ont point été confus.6 Mais moi, je suis un ver, et non point un homme, l'opprobre des hommes, et le méprisé du peuple.7 Tous ceux qui me voient, se moquent de moi; ils me font la moue; ils branlent la tête.8 Il s'abandonne, disent-ils, à l'Eternel; qu'il le délivre, et qu'il le retire, puisqu'il prend son bon plaisir en lui.9 Cependant c'est toi qui m'as tiré hors du ventre [de ma mère], qui m'as mis en sûreté lorsque j'étais aux mamelles de ma mère.10 J'ai été mis en ta charge dès la matrice; tu es mon [Dieu] Fort dès le ventre de ma mère.11 Ne t'éloigne point de moi; car la détresse est près [de moi], et il n'y a personne qui me secoure.12 Plusieurs taureaux m'ont environné; de puissants [taureaux] de Basan m'ont entouré.13 Ils ont ouvert leur gueule contre moi, [comme] un lion déchirant et rugissant.14 Je me suis écoulé comme de l'eau, et tous mes os sont déjoints; mon cœur est comme de la cire, s'étant fondu dans mes entrailles.15 Ma vigueur est desséchée comme de la brique, et ma langue tient à mon palais, et tu m'as mis dans la poussière de la mort.16 Car des chiens m'ont environné, une assemblée de méchants m'a entouré; ils ont percé mes mains et mes pieds.17 Je compterais tous mes os un par un; ils me contemplent, ils me regardent.18 Ils partagent entr’eux mes vêtements, et jettent le sort sur ma robe.19 Toi donc, Eternel! ne t'éloigne point; ma force, hâte-toi de me secourir.20 Délivre ma vie de l'épée, [délivre] mon unique de la patte du chien.21 Délivre-moi de la gueule du lion, et réponds-moi [en me retirant] d'entre les cornes des licornes.22 Je déclarerai ton Nom à mes frères, je te louerai au milieu de l'assemblée.23 Vous qui craignez l'Eternel, louez le; toute la race de Jacob, glorifiez-le; et toute la race d'Israël redoutez-le.24 Car il n'a point méprisé ni dédaigné l'affliction de l'affligé, et n'a point caché sa face arrière de lui; mais quand l'affligé a crié vers lui, il l'a exaucé.25 Ma louange commencera par toi dans la grande assemblée; je rendrai mes vœux en la présence de ceux qui te craignent.26 Les débonnaires mangeront, et seront rassasiés; ceux qui cherchent l'Eternel le loueront; votre cœur vivra à perpétuité.27 Tous les bouts de la terre s'en souviendront, et ils se convertiront à l'Eternel, et toutes les familles des nations se prosterneront devant toi.28 Car le règne appartient à l'Eternel, et il domine sur les nations.29 Tous les gens de la terre mangeront, et se prosterneront devant lui; tous ceux qui descendent en la poudre s'inclineront, même celui qui ne peut garantir sa vie.30 La postérité le servira, [et] sera consacrée au Seigneur d'âge en âge.31 Ils viendront, et ils publieront sa justice au peuple qui naîtra, parce qu'il aura fait ces choses.

1 א   למנצח על-אילת השחר    מזמור לדוד br 2 ב   אלי אלי למה עזבתני    רחוק מישועתי דברי שאגתי br 3 ג   אלהי--אקרא יומם ולא תענה    ולילה ולא-דמיה לי br 4 ד   ואתה קדוש--    יושב תהלות ישראל br 5 ה   בך בטחו אבתינו    בטחו ותפלטמו br 6 ו   אליך זעקו ונמלטו    בך בטחו ולא-בושו br 7 ז   ואנכי תולעת ולא-איש    חרפת אדם ובזוי עם br 8 ח   כל-ראי ילעגו לי    יפטירו בשפה יניעו ראש br 9 ט   גל אל-יהוה יפלטהו    יצילהו כי חפץ בו br 10 י   כי-אתה גחי מבטן    מבטיחי על-שדי אמי br 11 יא   עליך השלכתי מרחם    מבטן אמי אלי אתה br 12 יב   אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה    כי-אין עוזר br 13 יג   סבבוני פרים רבים    אבירי בשן כתרוני br 14 יד   פצו עלי פיהם    אריה טרף ושאג br 15 טו   כמים נשפכתי--    והתפרדו כל-עצמותי br היה לבי כדונג    נמס בתוך מעי br 16 טז   יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי    ולעפר-מות תשפתני br 17 יז   כי סבבוני כלבים    עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי br 18 יח   אספר כל-עצמותי    המה יביטו יראו-בי br 19 יט   יחלקו בגדי להם    ועל-לבושי יפילו גורל br 20 כ   ואתה יהוה אל-תרחק    אילותי לעזרתי חושה br 21 כא   הצילה מחרב נפשי    מיד-כלב יחידתי br 22 כב   הושיעני מפי אריה    ומקרני רמים עניתני br 23 כג   אספרה שמך לאחי    בתוך קהל אהללך br 24 כד   יראי יהוה הללוהו--    כל-זרע יעקב כבדוהו br וגורו ממנו    כל-זרע ישראל br 25 כה   כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו br ובשועו אליו    שמע br 26 כו   מאתך תהלתי    בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו br 27 כז   יאכלו ענוים וישבעו--    יהללו יהוה דרשיו br יחי לבבכם    לעד br 28 כח   יזכרו וישבו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ br וישתחוו לפניך    כל-משפחות גוים br 29 כט   כי ליהוה המלוכה    ומשל בגוים br 30 ל   אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו כל-יורדי עפר br ונפשו    לא חיה br 31 לא   זרע יעבדנו    יספר לאדני לדור br [ (Psalms 22:32) לב   יבאו ויגידו צדקתו    לעם נולד כי עשה ]