1 Psaume d'Asaph. Ô Dieu! les nations sont entrées dans ton héritage; on a profané le Temple de ta Sainteté, on a mis Jérusalem en monceaux de pierres.2 On a donné les corps morts de tes serviteurs pour viande aux oiseaux des cieux, [et] la chair de tes bien-aimés aux bêtes de la terre.3 On a répandu leur sang comme de l'eau à l'entour de Jérusalem, et il n'y avait personne qui les ensevelît.4 Nous avons été en opprobre à nos voisins, en moquerie et en raillerie à ceux qui habitent autour de nous.5 Jusques à quand, ô Eternel, te courrouceras-tu à jamais? Ta jalousie s'embrasera-t-elle comme un feu?6 Répands ta fureur sur les nations qui ne te connaissent point, et sur les Royaumes qui n'invoquent point ton Nom.7 Car on a dévoré Jacob, et on a ravagé ses demeures.8 Ne rappelle point devant nous les iniquités commises ci-devant; [et] que tes compassions nous préviennent; car nous sommes devenus fort chétifs.9 Ô Dieu de notre délivrance, aide-nous pour l'amour de la gloire de ton Nom, et nous délivre; et pardonne-nous nos péchés pour l'amour de ton Nom.10 Pourquoi diraient les nations : Où est leur Dieu? Que la vengeance du sang de tes serviteurs, qui a été répandu, soit manifestée parmi les nations en notre présence.11 Que le gémissement des prisonniers vienne en ta présence, [mais] réserve, selon la grandeur de ta puissance, ceux qui sont déjà voués à la mort.12 Et rends à nos voisins, dans leur sein, sept fois au double l'opprobre qu'ils t'ont fait, ô Eternel!13 Mais nous, ton peuple, et le troupeau de ta pâture, nous te célébrerons à toujours d'âge en âge, et nous raconterons ta louange.

1 א   מזמור לאסף br אלהים באו גוים בנחלתך--    טמאו את היכל קדשך br שמו את-ירושלם    לעיים br 2 ב   נתנו את-נבלת עבדיך--    מאכל לעוף השמים br בשר חסידיך    לחיתו-ארץ br 3 ג   שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם    ואין קובר br 4 ד   היינו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו br 5 ה   עד-מה יהוה תאנף לנצח    תבער כמו-אש קנאתך br 6 ו   שפך חמתך--    אל הגוים אשר לא-ידעוך br ועל ממלכות--    אשר בשמך לא קראו br 7 ז   כי אכל את-יעקב    ואת-נוהו השמו br 8 ח   אל-תזכר-לנו    עונת ראשנים br מהר יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד br 9 ט   עזרנו אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך br והצילנו וכפר על-חטאתינו    למען שמך br 10 י   למה יאמרו הגוים--    איה אלהיהם br יודע בגיים (בגוים) לעינינו    נקמת דם-עבדיך השפוך br 11 יא   תבוא לפניך אנקת אסיר    כגדל זרועך--הותר בני תמותה br 12 יב   והשב לשכנינו שבעתים    אל-חיקם br חרפתם אשר חרפוך    אדני br 13 יג   ואנחנו עמך וצאן מרעיתך--    נודה לך לעולם br לדר ודר--    נספר תהלתך