1 Ô Éternel! qui es le [Dieu] Fort des vengeances, le [Dieu] Fort des vengeances, fais reluire ta splendeur.2 Toi, Juge de la terre, élève-toi : rends la récompense aux orgueilleux.3 Jusques à quand les méchants, ô Eternel! jusques à quand les méchants s'égayeront-ils?4 [Jusques à quand] tous les ouvriers d'iniquité proféreront-ils et diront-ils des paroles rudes, et se vanteront-ils?5 Eternel, ils froissent ton peuple, et affligent ton héritage.6 Ils tuent la veuve et l'étranger, et ils mettent à mort les orphelins.7 Et ils ont dit : L'Eternel ne le verra point; le Dieu de Jacob n'en entendra rien.8 Vous les plus abrutis d'entre le peuple, prenez garde à ceci; et vous insensés, quand serez-vous intelligents?9 Celui qui a planté l'oreille, n'entendra-t-il point? celui qui a formé l'œil, ne verra-t-il point?10 Celui qui châtie les nations, celui qui enseigne la science aux hommes, ne censurera-t-il point?11 L'Eternel connaît que les pensées des hommes ne sont que vanité.12 Ô que bienheureux est l'homme que tu châties, ô Eternel! et que tu instruis par ta Loi;13 Afin que tu le mettes à couvert des jours d'adversité, jusqu’à ce que la fosse soit creusée au méchant!14 Car l'Eternel ne délaissera point son peuple, et n'abandonnera point son héritage.15 C'est pourquoi le jugement s'unira à la justice, et tous ceux qui sont droits de cœur le suivront.16 Qui est-ce qui se lèvera pour moi contre les méchants? Qui est-ce qui m'assistera contre les ouvriers d'iniquité?17 Si l'Eternel ne m'eût été en secours, mon âme eût été dans peu logée dans le [lieu du] silence.18 Si j'ai dit : Mon pied a glissé; ta bonté, ô Eternel! m'a soutenu.19 Quand j'avais beaucoup de pensées au-dedans de moi, tes consolations ont récréé mon âme.20 Le tribunal des méchants qui machine du mal contre les règles de la justice, sera-t-il joint à toi?21 Ils s'attroupent contre l'âme du juste, et condamnent le sang innocent.22 Or l'Eternel m'a été pour une haute retraite; et mon Dieu, pour le rocher de mon refuge.23 Il fera retourner sur eux leur outrage, et, les détruira par leur propre malice. L'Eternel notre Dieu les détruira.

1 א   אל-נקמות יהוה    אל נקמות הופיע br 2 ב   הנשא שפט הארץ    השב גמול על-גאים br 3 ג   עד-מתי רשעים יהוה    עד-מתי רשעים יעלזו br 4 ד   יביעו ידברו עתק    יתאמרו כל-פעלי און br 5 ה   עמך יהוה ידכאו    ונחלתך יענו br 6 ו   אלמנה וגר יהרגו    ויתומים ירצחו br 7 ז   ויאמרו לא יראה-יה    ולא-יבין אלהי יעקב br 8 ח   בינו בערים בעם    וכסילים מתי תשכילו br 9 ט   הנטע אזן הלא ישמע    אם-יצר עין הלא יביט br 10 י   היסר גוים הלא יוכיח    המלמד אדם דעת br 11 יא   יהוה--ידע מחשבות אדם    כי-המה הבל br 12 יב   אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה    ומתורתך תלמדנו br 13 יג   להשקיט לו מימי רע--    עד יכרה לרשע שחת br 14 יד   כי לא-יטש יהוה עמו    ונחלתו לא יעזב br 15 טו   כי-עד-צדק ישוב משפט    ואחריו כל-ישרי-לב br 16 טז   מי-יקום לי עם-מרעים    מי-יתיצב לי עם-פעלי און br 17 יז   לולי יהוה עזרתה לי--    כמעט שכנה דומה נפשי br 18 יח   אם-אמרתי מטה רגלי    חסדך יהוה יסעדני br 19 יט   ברב שרעפי בקרבי--    תנחומיך ישעשעו נפשי br 20 כ   היחברך כסא הוות    יצר עמל עלי-חק br 21 כא   יגודו על-נפש צדיק    ודם נקי ירשיעו br 22 כב   ויהי יהוה לי למשגב    ואלהי לצור מחסי br 23 כג   וישב עליהם את אונם--    וברעתם יצמיתם br יצמיתם    יהוה אלהינו