1 א למנצח מזמור לדוד br
2 ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני br
3 ג הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני br היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני br
4 ד כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני br
5 ה תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי br
6 ו בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת br
7 ז שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי br
8 ח אגילה ואשמחה בחסדך br אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי br
9 ט ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי br
10 י חנני יהוה כי צר-לי br עששה בכעס עיני נפשי ובטני br
11 יא כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה br כשל בעוני כחי ועצמי עששו br
12 יב מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי br ראי בחוץ-- נדדו ממני br
13 יג נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד br
14 יד כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב br בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו br
15 טו ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה br
16 טז בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי br
17 יז האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך br
18 יח יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול br
19 יט תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז br
20 כ מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך br פעלת לחסים בך נגד בני אדם br
21 כא תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש br תצפנם בסכה מריב לשנות br
22 כב ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור br
23 כג ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך br אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך br
24 כד אהבו את-יהוה כל-חסידיו br אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה br [ (Psalms 31:25) כה חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה ]
1 Dem Vorsänger. Ein Psalm Davids.
2 Bei dir, o HERR, habe ich Zuflucht gefunden; laß mich nimmermehr zuschanden werden; errette mich durch deine Gerechtigkeit!
3 Neige dein Ohr zu mir, rette mich eilends; sei mir ein starker Fels, eine feste Burg zu meinem Heil!
4 Denn du bist meine Felsenkluft und meine Burg, und um deines Namens willen wollest du mich führen und leiten.
5 Laß mich dem Netz entgehen, das sie mir gestellt haben; denn du bist meine Stärke.
6 In deine Hand befehle ich meinen Geist; du hast mich erlöst, HERR, du treuer Gott!
7 Ich hasse die, welche sich an eitle Götzen halten, und ich vertraue auf den HERRN.
8 Ich frohlocke und freue mich an deiner Gnade, daß du mein Elend angesehen und auf die Not meiner Seele geachtet hast;
9 und du hast mich nicht in die Hand des Feindes ausgeliefert, sondern meine Füße auf weiten Raum gestellt.
10 Sei mir gnädig, o HERR, denn mir ist angst; zerfallen ist vor Gram mein Auge, meine Seele und mein Leib;
11 denn meine Lebenstage sind in Kummer dahingeschwunden und meine Jahre mit Seufzen; meine Kraft ist gebrochen durch meine Schuld, und meine Gebeine sind verdorrt.
12 Ob allen meinen Feinden bin ich ein Schimpf geworden, meinen Nachbarn allermeist, und ein Schrecken meinen Bekannten; die mich auf der Gasse sehen, fliehen vor mir.
13 Ich bin in Vergessenheit geraten, aus dem Sinn gekommen wie ein Toter; ich bin wie ein unbrauchbares Gefäß.
14 Denn ich habe die Lästerung vieler gehört, (Schrecken ringsum!) da sie miteinander wider mich ratschlagten, darauf sannen, mir das Leben zu nehmen.
15 Aber ich vertraue auf dich, o HERR; ich habe gesagt: Du bist mein Gott!
16 In deiner Hand sind meine Zeiten; rette mich aus der Hand meiner Feinde und von meinen Verfolgern!
17 Laß dein Angesicht leuchten über deinen Knecht; rette mich durch deine Gnade!
18 HERR, laß mich nicht zuschanden werden, denn ich rufe dich an; zuschanden mögen die Gottlosen werden, verstummen im Totenreich!
19 Die Lügenmäuler sollen verstopft werden, die da frech reden wider den Gerechten, mit Stolz und Verachtung!
20 Wie groß ist deine Güte, welche du denen bewahrst, die dich fürchten, und die du an denen erzeigst, die auf dich hoffen, angesichts der Menschenkinder.
21 Du verbirgst sie im Schirme deines Angesichts vor ganzen Rotten von Männern, du schützest sie in deiner Hütte vor zänkischen Zungen.
22 Gelobt sei der HERR; denn er hat mir seine Gnade wunderbar bewiesen in einer festen Stadt!
23 Ich aber hatte in meiner Bestürzung gesagt: »Ich bin von deinen Augen verstoßen!« Dennoch hast du die Stimme meines Flehens gehört, als ich zu dir schrie.
24 Liebet den HERRN, alle seine Frommen! Der HERR bewahrt die Treuen und vergilt reichlich dem, der Hochmut übt.
25 Seid getrost und unverzagt, alle, die ihr des HERRN harrt!