1 Ó Senhor, tu és o meu Deus;
eu te exaltarei
e louvarei o teu nome,
porque tens feito maravilhas
e tens executado
os teus conselhos antigos,
fiéis e verdadeiros.
2 Porque da cidade fizeste
um montão de pedras
e da cidade fortificada, uma ruína;
a fortaleza dos estrangeiros
já não é cidade
e jamais será reconstruída.
3 Por isso, um povo forte
te glorificará,
e a cidade das nações opressoras
te temerá.
4 Porque foste a fortaleza do pobre
e a fortaleza do necessitado
na sua angústia;
refúgio contra a tempestade
e sombra contra o calor.
Porque a fúria dos tiranos é como
a tempestade contra o muro,
5 como o calor em lugar seco.
Tu farás cessar o tumulto
dos estrangeiros.
Como o calor se abranda
com a sombra de uma nuvem,
assim o hino triunfal dos tiranos
será silenciado.
6 O Senhor dos Exércitos
dará neste monte
um banquete para todos os povos.
Será um banquete
de carnes suculentas
e vinhos envelhecidos:
carnes suculentas com tutanos
e vinhos envelhecidos
bem-clarificados.
7 Neste monte ele acabará
com o pano que cobre
todos os povos
e com o véu que está posto
sobre todas as nações.
8 Tragará a morte para sempre,
e, assim,
o Senhor Deus enxugará as lágrimas
de todos os rostos,
e tirará de toda a terra
o vexame do seu povo,
porque o Senhor falou.
9 Naquele dia, se dirá:
"Eis que este é o nosso Deus,
em quem esperávamos,
e ele nos salvará;
este é o Senhor,
a quem aguardávamos;
na sua salvação exultaremos
e nos alegraremos."
10 Porque a mão do Senhor
repousará neste monte;
mas Moabe será pisoteado
no seu lugar,
como se pisa a palha na esterqueira.
11 No meio disto
Moabe estenderá os braços,
como o nadador os estende
para nadar;
mas o Senhor lhe abaterá o orgulho,
apesar da perícia dos seus braços.
12 Ele derrubará as altas fortalezas
das muralhas de Moabe;
irá abatê-las e derrubá-las
até o chão, até o pó.
1 יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃
2 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃
3 על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך׃
4 כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃
5 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃
6 ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃
7 ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים׃
8 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃
9 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃
10 כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃
11 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃
12 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃