1 Em alta voz clamo ao Senhor; elevo a minha voz ao Senhor, suplicando misericórdia.2 Derramo diante dele o meu lamento; a ele apresento a minha angústia.3 Quando o meu espírito se desanima, és tu quem conhece o caminho que devo seguir. Na vereda por onde ando esconderam uma armadilha contra mim.4 Olha para a minha direita e vê; ninguém se preocupa comigo. Não tenho abrigo seguro; ninguém se importa com a minha vida.5 Clamo a ti, Senhor, e digo: "Tu és o meu refúgio; és tudo o que tenho que na terra dos viventes.6 Dá atenção ao meu clamor, pois estou muito abatido; livra-me dos que me perseguem, pois são mais fortes do que eu.7 Liberta-me da prisão, e renderei graças ao teu nome. Então os justos se reunirão à minha volta por causa da tua bondade para comigo".

1 א   משכיל לדוד br בהיותו במערה    תפלה br 2 ב   קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן br 3 ג   אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד br 4 ד   בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי br בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי br 5 ה   הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר br אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי br 6 ו   זעקתי אליך    יהוה br אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים br 7 ז   הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד br הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני br [ (Psalms 142:8) ח   הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך br בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ]