1 א ויען איוב ויאמר br
2 ב שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם br
3 ג שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג br
4 ד האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי br
5 ה פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה br
6 ו ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות br
7 ז מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל br
8 ח זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם br
9 ט בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם br
10 י שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל br
11 יא ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון br
12 יב ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב br
13 יג יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו br
14 יד ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו br
15 טו מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו br
16 טז הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני br
17 יז כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם br חבלים יחלק באפו br
18 יח יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה br
19 יט אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע br
20 כ יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה br
21 כא כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו br
22 כב הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט br
23 כג זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו br
24 כד עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה br
25 כה וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה br
26 כו יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם br
27 כז הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו br
28 כח כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים br
29 כט הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו br
30 ל כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו br
31 לא מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו br
32 לב והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד br
33 לג מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר br
34 לד ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל
1 A odpovídaje Job, řekl:
2 Poslouchejte pilně řeči mé, a bude mi to za potěšení od vás.
3 Postrpte mne, abych i já mluvil, a když odmluvím, posmívejž se.
4 Zdaliž já před člověkem naříkám? A poněvadž jest proč, jakž nemá býti ssoužen duch můj?
5 Pohleďte na mne, a užasněte se, a položte prst na ústa.
6 Ano já sám, když rozvažuji své bídy, tedy se děsím, a spopadá tělo mé hrůza.
7 Proč bezbožní živi jsou, k věku starému přicházejí, též i bohatnou?
8 Símě jejich stálé jest před oblíčejem jejich s nimi, a rodina jejich před očima jejich.
9 Domové jejich bezpečni jsou před strachem, aniž metla Boží na nich.
10 Býk jejich připouštín bývá, ale ne na prázdno; kráva jejich rodí, a nepotracuje plodu.
11 Vypouštějí jako stádo maličké své, a synové jejich poskakují.
12 Povyšují hlasu při bubnu a harfě, a veselí se k zvuku muziky.
13 Tráví v štěstí dny své, a v okamžení do hrobu sstupují.
14 Kteříž říkají Bohu silnému: Odejdi od nás, nebo známosti cest tvých neoblibujeme.
15 Kdo jest Všemohoucí, abychom sloužili jemu? A jaký toho zisk, že bychom se modlili jemu?
16 Ale pohleď, že není v moci jejich štěstí jejich, pročež rada bezbožných vzdálena jest ode mne.
17 Často-liž svíce bezbožných hasne? Přichází-liž na ně bída jejich? Poděluje-liž je bolestmi Bůh v hněvě svém?
18 Bývají-liž jako plevy před větrem, a jako drtiny, kteréž zachvacuje vicher?
19 Odkládá-liž Bůh synům bezbožníka nepravost jeho? Odplacuje-liž jemu tak, aby to znáti mohl,
20 A aby viděly oči jeho neštěstí jeho, a prchlivost Všemohoucího že by pil?
21 O dům pak jeho po něm jaká jest péče jeho, když počet měsíců jeho bude umenšen?
22 Zdali Boha silného kdo učiti bude umění, kterýž sám vysokosti soudí?
23 Tento umírá v síle dokonalosti své, všelijak bezpečný a pokojný.
24 Prsy jeho plné jsou mléka, a mozk kostí jeho svlažován bývá.
25 Jiný pak umírá v hořkosti ducha, kterýž nikdy nejídal s potěšením.
26 Jednostejně v prachu lehnou, a červy se rozlezou.
27 Aj, známť myšlení vaše, a chytrosti, kteréž proti mně neprávě vymýšlíte.
28 Nebo pravíte: Kde jest dům urozeného? A kde stánek příbytků bezbožných?
29 Což jste se netázali jdoucích cestou? Zkušení-liž aspoň jejich nepovolíte,
30 Že v den neštěstí ochranu mívá bezbožný, v den, pravím, rozhněvání přistřín bývá?
31 Kdo jemu oznámí zjevně cestu jeho? Aneb za to, co činil, kdo jemu odplatí?
32 A však i on k hrobu vyprovozen bude, a tam zůstane.
33 Sladnou jemu hrudy údolí, nadto za sebou všecky lidi táhne, těch pak, kteříž ho předešli, není počtu.
34 Hle, jak vy mne marně troštujete, nebo v odpovědech vašich nezůstává než faleš.