1 א וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב br כי הוא צדיק בעיניו
2 ב ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם br באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים br
3 ג ובשלשת רעיו חרה אפו br על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב br
4 ד ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים br
5 ה וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
6 ו ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר br צעיר אני לימים ואתם ישישים br על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם br
7 ז אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה br
8 ח אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם br
9 ט לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט br
10 י לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני br
11 יא הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין br
12 יב ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם br
13 יג פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש br
14 יד ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו br
15 טו חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים br
16 טז והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד br
17 יז אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני br
18 יח כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני br
19 יט הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע br
20 כ אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה br
21 כא אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה br
22 כב כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני
1 A když přestali ti tři muži odpovídati Jobovi, proto že se spravedlivý sobě zdál,
2 Tedy rozpáliv se hněvem Elihu, syn Barachele Buzitského z rodu Syrského, na Joba, rozhněval se, proto že spravedlivější pravil býti duši svou nad Boha.
3 Ano i na ty tři z přátel jeho roznítil se hněv jeho, proto že nenalézajíce odpovědi, však potupovali Joba.
4 Nebo Elihu očekával na Joba a na ně s řečí, proto že starší byli věkem než on.
5 Ale vida Elihu, že nebylo žádné odpovědi v ústech těch tří mužů, zažhl se v hněvě svém.
6 I mluvil Elihu syn Barachele Buzitského, řka: Já jsem nejmladší, vy pak jste starci, pročež ostýchaje se, nesměl jsem vám oznámiti zdání svého.
7 Myslil jsem: Staří mluviti budou, a mnoho let mající v známost uvedou moudrost.
8 Ale vidím, že Duch Boží v člověku a nadšení Všemohoucího činí lidi rozumné.
9 Slavní ne vždycky jsou moudří, aniž starci vždycky rozumějí soudu.
10 A protož pravím: Poslouchejte mne, oznámím i já také zdání své.
11 Aj, očekával jsem na slova vaše, poslouchal jsem důvodů vašich dotud, dokudž jste vyhledávali řeči,
12 A bedlivě vás soudě, spatřil jsem, že žádného není, kdo by Joba přemohl, není z vás žádného, ješto by odpovídal řečem jeho.
13 Ale díte snad: Nalezli jsme moudrost, Bůh silný stihá jej, ne člověk.
14 Odpovím: Ač Job neobracel proti mně řeči, a však slovy vašimi nebudu jemu odpovídati.
15 Bojí se, neodpovídají více, zavrhli od sebe slova.
16 Čekal jsem zajisté, však poněvadž nemluví, ale mlčí, a neodpovídají více,
17 Odpovím i já také za sebe, oznámím zdání své i já.
18 Nebo pln jsem řečí, těsno ve mně duchu života mého.
19 Aj, břicho mé jest jako mest nemající průduchu, jako sudové noví rozpuklo by se.
20 Mluviti budu, a vydchnu sobě, otevru rty své, a odpovídati budu.
21 Nebuduť pak šetřiti osoby žádného, a k člověku bez proměňování jména mluviti budu.
22 Nebo neumím jmen proměňovati, nebo tudíž by mne zachvátil stvořitel můj.