1 א ויען אליפז התימני ויאמר br
2 ב הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל br
3 ג הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק br
4 ד כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ br
5 ה כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל br
6 ו הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך br
7 ז זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו br
8 ח כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו br
9 ט מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו br
10 י שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו br
11 יא ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו br
12 יב ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו br
13 יג בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים br
14 יד פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד br
15 טו ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי br
16 טז יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני br דממה וקול אשמע br
17 יז האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר br
18 יח הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה br
19 יט אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש br
20 כ מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו br
21 כא הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה
1 Jemuž odpovídaje Elifaz Temanský, řekl:
2 Počneme-li mluviti s tebou, neponeseš-liž toho těžce? Ale kdož by se zdržeti mohl, aby neměl mluviti?
3 Aj, učívals mnohé, a rukou opuštěných jsi posiloval.
4 Padajícího pozdvihovals řečmi svými, a kolena zemdlená jsi zmocňoval.
5 Nyní pak, jakž toto přišlo na tebe, těžce to neseš, a jakž tě dotklo, předěšen jsi.
6 Nebylo-liž náboženství tvé nadějí tvou, a upřímost cest tvých očekáváním tvým?
7 Rozpomeň se, prosím, kdo jest kdy nevinný zahynul? Aneb kde upřímí vyhlazeni jsou?
8 Jakož jsem já vídal ty, kteříž orali nepravost, a rozsívali převrácenost, že ji i žali.
9 Od dchnutí Božího hynou, a duchem prchlivosti jeho v nic obracíni bývají.
10 Řvání lva a hlas lvice a zubové mladých lvíčat setříni bývají.
11 Hyne lev, že nemá loupeže, a lvíčata mladá rozptýlena bývají.
12 Nebo i tajně doneslo se mne slovo, a pochopilo ucho mé něco maličko toho.
13 V přemyšlováních z vidění nočních, když připadá tvrdý sen na lidi,
14 Strach připadl na mne a lekání, kteréž předěsilo všecky kosti mé.
15 Duch zajisté před tváří mou šel, tak že vlasové vstávali na těle mém.
16 Zastavil se, ale neznal jsem tváři jeho; tvárnost jen byla před očima mýma. Mezi tím mlče, slyšel jsem hlas:
17 Zdaliž může člověk spravedlivějším býti než Bůh, aneb muž čistším nad toho, kterýž ho učinil?
18 Ano mezi služebníky jeho není dokonalosti, a při andělích svých zanechal nedostatku.
19 Čím více při těch, kteříž bydlejí v domích hliněných, jejichž základ jest na prachu, a setříni bývají snáze než mol.
20 Od jitra až do večera stíráni bývají, a kdož toho nerozvažují, na věky zahynou.
21 Zdaliž nepomíjí sláva jejich s nimi? Umírají, ale ne v moudrosti.