1 א קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה br
2 ב כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה br
3 ג אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם br
4 ד ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל br
5 ה אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם br
6 ו כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל br
7 ז כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף br
8 ח אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי br
9 ט עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר br
10 י הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות br
11 יא לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע br
12 יב מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה br
13 יג לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה br
14 יד יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים br
15 טו וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון br
16 טז ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה br
17 יז הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס br
18 יח כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה br
19 יט בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע br
20 כ ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב br
21 כא בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא br
22 כב לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא br
23 כג כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך br
24 כד וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא br
25 כה וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ br
26 כו תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו br
27 כז הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך
1 Chama para ver se te respondem; a qual dos santos te dirigirás?
2 O arrebatamento mata o insensato, a inveja leva o tolo à morte.
3 Vi o insensato deitar raiz, e de repente sua morada apodreceu.
4 Seus filhos são privados de qualquer socorro, são pisados à porta, ninguém os defende.
5 O faminto come sua colheita e a leva embora, por detrás da cerca de espinhos, e os sequiosos engolem seus bens.
6 Pois o mal não sai do pó, e o sofrimento não brota da terra:
7 é o homem quem causa o sofrimento como as faíscas voam no ar.
8 Por isso, eu rogarei a Deus, apresentarei minha súplica ao Senhor.
9 Ele faz coisas grandes e insondáveis, maravilhas incalculáveis;
10 espalha a chuva sobre a terra, e derrama as águas sobre os campos;
11 exalta os humildes, e dá nova alegria aos que estão de luto;
12 frustra os projetos dos maus, cujas mãos não podem executar os planos;
13 apanha os jeitosos em suas próprias manhas, e os projetos dos astutos se tornam prematuros;
14 em pleno dia encontram as trevas, e andam às apalpadelas ao meio-dia como se fosse noite.
15 Salva o fraco da espada da língua deles, e o pobre da mão do poderoso;
16 volta a esperança ao infeliz, e é fechada a boca da iniqüidade.
17 Bem-aventurado o homem a quem Deus corrige! Não desprezes a lição do Todo-poderoso,
18 pois ele fere e cuida; se golpeia, sua mão cura.
19 Seis vezes te salvará da angústia, e, na sétima, o mal não te atingirá.
20 No tempo de fome, te preservará da morte, e, no combate, do gume da espada;
21 estarás a coberto do açoite da língua, não terás medo quando vires a ruína;
22 rirás das calamidades e da fome, não temerás as feras selvagens.
23 Farás um pacto com as pedras do chão, e os animais dos campos estarão em paz contigo.
24 Dentro de tua tenda conhecerás a paz, visitarás tuas terras, onde nada faltará;
25 verás tua posteridade multiplicar-se, e teus descendentes crescerem como a erva dos campos.
26 Entrarás maduro no sepulcro, como um feixe de trigo que se recolhe a seu tempo.
27 Eis o que observamos; é assim; eis o que aprendemos; tira proveito disso.