1 א למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד br
2 ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי br
3 ג אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי br
4 ד ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל br
5 ה בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו br
6 ו אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו br
7 ז ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם br
8 ח כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש br
9 ט גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו br
10 י כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי br
11 יא עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה br
12 יב אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר br
13 יג סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני br
14 יד פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג br
15 טו כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי br היה לבי כדונג נמס בתוך מעי br
16 טז יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני br
17 יז כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי br
18 יח אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי br
19 יט יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל br
20 כ ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה br
21 כא הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי br
22 כב הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני br
23 כג אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך br
24 כד יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו br וגורו ממנו כל-זרע ישראל br
25 כה כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו br ובשועו אליו שמע br
26 כו מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו br
27 כז יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו br יחי לבבכם לעד br
28 כח יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ br וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים br
29 כט כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים br
30 ל אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר br ונפשו לא חיה br
31 לא זרע יעבדנו יספר לאדני לדור br [ (Psalms 22:32) לב יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ]
2 (H22:3)Jumalani, minä kutsun sinua päivisin, mutta sinä et vastaa. Yöt kaikki huudan saamatta rauhaa.
3 (H22:4)Sinä olet pyhä, sinä olet kuningas, sinulle soivat Israelin ylistysvirret.
4 (H22:5)Sinuun ovat turvanneet isämme ennen. Sinuun he turvasivat ja pääsivät suojaan,
5 (H22:6)sinua he huusivat ja saivat avun, sinuun he luottivat eivätkä pettyneet.
6 (H22:7)Mutta minä olen maan mato, en enää ihminen, olen kansani hylkäämä, ihmisten pilkka.
7 (H22:8)Kaikki ilkkuvat, kun minut näkevät, pudistavat päätään ja ivaavat minua:
9 (H22:10)Herra, sinä minut päästit äitini kohdusta ja annoit minulle turvan äitini rinnoilla.
10 (H22:11)Syntymästäni saakka olen ollut sinun varassasi, sinä olet ollut Jumalani ensi hetkestä alkaen.
11 (H22:12)Älä ole kaukana nyt, kun hätä on lähellä eikä kukaan minua auta.
12 (H22:13)Sonnien laumat piirittävät minua, villit Basanin härät minut saartavat,
13 (H22:14)kuin raatelevat pedot ne uhkaavat minua, kuin karjuvat leijonat, kita ammollaan.
14 (H22:15)Voimani valuu maahan kuin vesi, luuni irtoavat toisistaan. Sydämeni on kuin pehmeää vahaa, se sulaa rinnassani.
15 (H22:16)Kurkkuni on kuiva kuin ruukunsiru, kieleni on tarttunut kitalakeen. Maan tomuun sinä suistat minut kuolemaan!
16 (H22:17)Koirien lauma saartaa minut, minut ympäröi vihamiesten piiri. Käteni ja jalkani ovat runnellut,
17 (H22:18)ruumiini luut näkyvät kaikki. Ilkkuen he katsovat minuun,
18 (H22:19)jakavat vaatteeni keskenään ja heittävät puvustani arpaa.
19 (H22:20)Herra, älä ole niin kaukana! Anna minulle voimaa, riennä avuksi!
20 (H22:21)Pelasta minut miekalta, pelasta henkeni koirilta,
21 (H22:22)pelasta minut leijonien kidasta, pelasta villihärkien sarvista!
22 (H22:23)Silloin minä julistan nimeäsi veljilleni, ylistän sinua seurakunnan keskellä.
23 (H22:24)Ylistäkää Jumalaa, te Herran palvelijat! Jaakobin suku, kunnioita häntä, palvele vavisten, Israelin kansa!
24 (H22:25)Ei hän halveksinut heikkoa eikä karttanut kurjaa, ei kääntänyt pois kasvojaan vaan kuuli, kun huusin.
25 (H22:26)Sinua minä ylistän seurakunnan keskellä. Sinun palvelijoittesi edessä lunastan lupaukseni.
26 (H22:27)Köyhät syökööt ja tulkoot kylläisiksi, Herraa etsivät ylistäkööt häntä! Olkoon teillä voimaa ja rohkeutta iäti!
27 (H22:28)Muistakoot maan kansat tämän teon ja kääntykööt hänen puoleensa. Kumartakoot häntä myös vieraat heimot,
28 (H22:29)sillä Herran on kuninkuus! Hänen valtansa alla ovat kaikki kansat.
29 (H22:30)Vain häntä kumartakoot maan mahtavat, hänen eteensä langetkoot kaikki, jotka maan tomuun vaipuvat. He eivät voi elossa pysyä,
30 (H22:31)mutta ne, jotka heidän jälkeensä tulevat, saavat palvella Herraa. He kertovat hänestä lapsilleen,
31 (H22:32)ja vastedes syntyvälle kansalle he julistavat Herran hyvyyttä, sillä hän on tämän tehnyt.