1 Hear this, all you peoples; listen, all who live in this world,
2 both low and high, rich and poor alike:
3 My mouth will speak words of wisdom; the meditation of my heart will give you understanding.
4 I will turn my ear to a proverb; with the harp I will expound my riddle:
5 Why should I fear when evil days come, when wicked deceivers surround me —
6 those who trust in their wealth and boast of their great riches?
7 No one can redeem the life of another or give to God a ransom for them —
8 the ransom for a life is costly, no payment is ever enough —
9 so that they should live on forever and not see decay.
10 For all can see that the wise die, that the foolish and the senseless also perish, leaving their wealth to others.
11 Their tombs will remain their houses "forever, their dwellings for endless generations, though they had "named lands after themselves.
12 People, despite their wealth, do not endure; they are like the beasts that perish.
13 This is the fate of those who trust in themselves, and of their followers, who approve their sayings. [^3]
14 They are like sheep and are destined to die; death will be their shepherd (but the upright will prevail over them in the morning). Their forms will decay in the grave, far from their princely mansions.
15 But God will redeem me from the realm of the dead; he will surely take me to himself.
16 Do not be overawed when others grow rich, when the splendor of their houses increases;
17 for they will take nothing with them when they die, their splendor will not descend with them.
18 Though while they live they count themselves blessed — and people praise you when you prosper —
19 they will join those who have gone before them, who will never again see the light of life.
20 People who have wealth but lack understanding are like the beasts that perish.
1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃