1 א למנצח לדוד מזמור br יהוה חקרתני ותדע br
2 ב אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק br
3 ג ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה br
4 ד כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה br
5 ה אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה br
6 ו פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה br
7 ז אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח br
8 ח אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך br
9 ט אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים br
10 י גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך br
11 יא ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני br
12 יב גם-חשך לא-יחשיך ממך br ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה br
13 יג כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי br
14 יד אודך-- על כי נוראות נפליתי br נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד br
15 טו לא-נכחד עצמי ממך br אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ br
16 טז גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו br ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם br
17 יז ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם br
18 יח אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך br
19 יט אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני br
20 כ אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך br
21 כא הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט br
22 כב תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי br
23 כג חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי br
24 כד וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם
1 Salmo di Davide dato al capo dei Musici. SIGNORE, tu mi hai investigato, e tu mi conosci.
2 Tu vedi quando mi seggo, e quando mi alzo; Tu intendi da lungi il mio pensiero.
3 Tu aggiri i miei sentieri e il mio ricetto; E sei usato a tutte le mie vie.
4 Perciocchè non essendo ancora la parola sopra la mia lingua, Ecco, Signore, tu sai già il tutto.
5 Tu mi strigni dietro e davanti; E mi metti la mano addosso.
6 La tua conoscenza è tanto maravigliosa che io non posso sottrarmene; E tanto eccelsa, che appo lei non posso nulla
7 Dove me ne andrò d’innanzi al tuo Spirito? E dove me ne fuggirò dal tuo cospetto?
8 Se io salgo in cielo, tu vi sei; E se mi metto a giacere ne’ luoghi bassi sotterra, eccoviti.
9 Se prendo le ale dell’alba, E vo a dimorar nell’estremità del mare;
10 Anche quivi mi condurrà la tua mano, E la tua destra mi prenderà.
11 E se dico: Certo, le tenebre mi appiatteranno, La notte sarà luce d’intorno a me.
12 Le tenebre stesse non possono oscurarti nulla; Anzi la notte ti risplende come il giorno; E le tenebre e la luce ti son tutt’uno.
13 Conciossiachè tu possegga le mie reni; Tu mi hai composto nel seno di mia madre.
14 Io ti celebrerò; perciocchè io sono stato maravigliosamente formato In maniere stupende; Le tue opere son maravigliose, E l’anima mia lo sa molto bene.
15 La fabbrica delle mie ossa non ti fu celata, Quando io fui fatto in occulto, E lavorato nelle basse parti delle terra.
16 I tuoi occhi videro la massa informe del mio corpo; E tutte queste cose erano scritte nel tuo libro, Nel tempo che si formavano, Quando niuna di esse era ancora
17 Oh! quanto mi sono, o Dio, preziosi i tuoi pensamenti! Quanto son grandi le somme di essi!
18 Se io li voglio annoverare, sono in maggior numero che la rena; Quando io mi risveglio, io sono ancora teco.
19 Certo, o Dio, tu ucciderai l’empio; Perciò, uomini di sangue, dipartitevi da me.
20 Perciocchè i tuoi nemici ti hanno nominato a scelleratezza; Hanno preso in bocca il tuo Nome in vano.
21 O Signore, non odio io quelli che t’odiano? E non mi accuoro io per quelli che si levano contro a te?
22 Io li odio d’un odio perfetto; Io li ho per nemici.
23 O Dio, investigami, e conosci il mio cuore; Provami, e conosci i miei pensieri;
24 E vedi se vi è in me alcuna via iniqua; E giudami per la via del mondo