1 א   למנצח על-שושנים לדוד br

2 ב   הושיעני אלהים--    כי באו מים עד-נפש br

3 ג   טבעתי ביון מצולה--    ואין מעמד br באתי במעמקי-מים    ושבלת שטפתני br

4 ד   יגעתי בקראי נחר גרוני    כלו עיני--מיחל לאלהי br

5 ה   רבו משערות ראשי--    שנאי חנם br עצמו מצמיתי איבי שקר--    אשר לא-גזלתי אז אשיב br

6 ו   אלהים--אתה ידעת לאולתי    ואשמותי ממך לא-נכחדו br

7 ז   אל-יבשו בי קויך--    אדני יהוה צבאות br אל-יכלמו בי מבקשיך--    אלהי ישראל br

8 ח   כי-עליך נשאתי חרפה    כסתה כלמה פני br

9 ט   מוזר הייתי לאחי    ונכרי לבני אמי br

10 י   כי-קנאת ביתך אכלתני    וחרפות חורפיך נפלו עלי br

11 יא   ואבכה בצום נפשי    ותהי לחרפות לי br

12 יב   ואתנה לבושי שק    ואהי להם למשל br

13 יג   ישיחו בי ישבי שער    ונגינות שותי שכר br

14 יד   ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון--    אלהים ברב-חסדך br ענני    באמת ישעך br

15 טו   הצילני מטיט ואל-אטבעה    אנצלה משנאי וממעמקי מים br

16 טז   אל-תשטפני שבלת מים--    ואל-תבלעני מצולה br ואל-תאטר-עלי באר    פיה br

17 יז   ענני יהוה כי-טוב חסדך    כרב רחמיך פנה אלי br

18 יח   ואל-תסתר פניך מעבדך    כי-צר-לי מהר ענני br

19 יט   קרבה אל-נפשי גאלה    למען איבי פדני br

20 כ   אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי    נגדך כל-צוררי br

21 כא   חרפה שברה לבי--    ואנושה br ואקוה לנוד ואין    ולמנחמים ולא מצאתי br

22 כב   ויתנו בברותי ראש    ולצמאי ישקוני חמץ br

23 כג   יהי-שלחנם לפניהם לפח    ולשלומים למוקש br

24 כד   תחשכנה עיניהם מראות    ומתניהם תמיד המעד br

25 כה   שפך-עליהם זעמך    וחרון אפך ישיגם br

26 כו   תהי-טירתם נשמה    באהליהם אל-יהי ישב br

27 כז   כי-אתה אשר-הכית רדפו    ואל-מכאוב חלליך יספרו br

28 כח   תנה-עון על-עונם    ואל-יבאו בצדקתך br

29 כט   ימחו מספר חיים    ועם צדיקים אל-יכתבו br

30 ל   ואני עני וכואב    ישועתך אלהים תשגבני br

31 לא   אהללה שם-אלהים בשיר    ואגדלנו בתודה br

32 לב   ותיטב ליהוה משור פר    מקרן מפריס br

33 לג   ראו ענוים ישמחו    דרשי אלהים ויחי לבבכם br

34 לד   כי-שמע אל-אביונים יהוה    ואת-אסיריו לא בזה br

35 לה   יהללוהו שמים וארץ    ימים וכל-רמש בם br

36 לו   כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה    וישבו שם וירשוה br [ (Psalms 69:37) לז   וזרע עבדיו ינחלוה    ואהבי שמו ישכנו-בה ]

1 Salmo di Davide, dato al capo de’ Musici, sopra Sosannim. SALVAMI, o Dio; Perciocchè le acque son pervenute infino all’anima.

2 Io sono affondato in un profondo pantano, Ove non vi è luogo da fermare il piè; Io son giunto alle profondità dell’acqua, e la corrente m’inonda.

3 Io sono stanco di gridare, io ho la gola asciutta; Gli occhi mi son venuti meno, aspettando l’Iddio mio.

4 Quelli che mi odiano senza cagione Sono in maggior numero che i capelli del mio capo; Quelli che mi disertano, e che mi sono nemici a torto, si fortificano; Ecco là, io ho renduto ciò che non aveva rapito.

5 O Dio, tu conosci la mia follia; E le mie colpe non ti sono occulte.

6 O Signore, Dio degli eserciti, Quelli che sperano in te non sieno confusi per cagion di me; Quelli che ti cercano non sieno svergognati per me, O Dio d’Israele.

7 Perciocchè per l’amor di te io soffro vituperio; Vergogna mi ha coperta la faccia.

8 Io son divenuto strano a’ miei fratelli, E forestiere a’ figliuoli di mia madre.

9 Perciocchè lo zelo della tua Casa mi ha roso; E i vituperii di quelli che ti fanno vituperio mi caggiono addosso.

10 Io ho pianto, affliggendo l’anima mia col digiuno; Ma ciò mi è tornato in grande obbrobrio.

11 Ancora ho fatto d’un sacco il mio vestimento; Ma son loro stato in proverbio.

12 Quelli che seggono nella porta ragionano di me; E le canzoni de’ bevitori di cervogia ne parlano

13 Ma quant’è a me, o Signore, la mia orazione s’indirizza a te; Egli vi è un tempo di benevolenza; O Dio, per la grandezza della tua benignità, E per la verità della tua salute, rispondimi.

14 Tirami fuor del pantano, che io non vi affondi, E che io sia riscosso da quelli che mi hanno in odio, Dalle profondità delle acque;

15 Che la corrente delle acque non m’inondi, E che il gorgo non mi tranghiotta, E che il pozzo non turi sopra me la sua bocca.

16 Rispondimi, o Signore; perciocchè la tua benignità è buona; Secondo la grandezza delle tue compassioni riguarda verso me.

17 E non nascondere il tuo volto dal tuo servo; Perciocchè io son distretto; affrettati, rispondimi.

18 Accostati all’anima mia, riscattala; Riscuotimi, per cagion de’ miei nemici.

19 Tu conosci il vituperio, l’onta, e la vergogna che mi è fatta; Tutti i miei nemici son davanti a te.

20 Il vituperio mi ha rotto il cuore, e io son tutto dolente; Ed ho aspettato che alcuno si condolesse meco, ma non vi è stato alcuno; Ed ho aspettati de’ consolatori, ma non ne ho trovati.

21 Hanno, oltre a ciò, messo del veleno nella mia vivanda; E, nella mia sete, mi hanno dato a bere dell’aceto

22 Sia la lor mensa un laccio teso davanti a loro; E le lor prosperità sieno loro una trappola.

23 Gli occhi loro sieno oscurati, sì che non possano vedere; E fa’ loro del continuo vacillare i lombi.

24 Spandi l’ira tua sopra loro, E colgali l’ardor del tuo cruccio.

25 Sieno desolati i lor palazzi; Ne’ lor tabernacoli non vi sia alcuno abitatore.

26 Perciocchè hanno perseguitato colui che tu hai percosso, E fatte le lor favole del dolore di coloro che tu hai feriti.

27 Aggiugni loro iniquità sopra iniquità; E non abbiano giammai entrata alla tua giustizia.

28 Sieno cancellati dal libro della vita; E non sieno scritti co’ giusti.

29 Ora, quant’è a me, io sono afflitto e addolorato; La tua salute, o Dio, mi levi ad alto

30 Io loderò il Nome di Dio con cantici, E lo magnificherò con lode.

31 E ciò sarà più accettevole al Signore, che bue, Che giovenco con corna ed unghie.

32 I mansueti, vedendo ciò, si rallegreranno; Ed il cuor vostro viverà, o voi che cercate Iddio.

33 Perciocchè il Signore esaudisce i bisognosi, E non isprezza i suoi prigioni.

34 Lodinlo i cieli e la terra; I mari, e tutto ciò che in essi guizza.

35 Perciocchè Iddio salverà Sion, ed edificherà le città di Giuda; E coloro vi abiteranno, e possederanno Sion per eredità.

36 E la progenie de’ suoi servitori l’erederà; E quelli che amano il suo Nome abiteranno in essa