1 א   למנצח על-השמינית    מזמור לדוד br

2 ב   הושיעה יהוה כי-גמר חסיד    כי-פסו אמונים מבני אדם br

3 ג   שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו br

4 ד   יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות br

5 ה   אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו    מי אדון לנו br

6 ו   משד עניים    מאנקת אביונים br עתה אקום יאמר יהוה    אשית בישע יפיח לו br

7 ז   אמרות יהוה    אמרות טהרות br כסף צרוף בעליל לארץ    מזקק שבעתים br

8 ח   אתה-יהוה תשמרם    תצרנו מן-הדור זו לעולם br [ (Psalms 12:9) ט   סביב רשעים יתהלכון    כרם זלות לבני אדם ]

1 Til sangmesteren, efter Sjeminit*; en salme av David. / {* SLM 6, 1.}

2 Frels, Herre! for de fromme er borte, de trofaste er forsvunnet blandt menneskenes barn.

3 Løgn taler de, hver med sin næste, med falske leber; med tvesinnet hjerte taler de.

4 Herren utrydde alle falske leber, den tunge som taler store ord,

5 dem som sier: Ved vår tunge skal vi få overhånd, våre leber er med oss, hvem er herre over oss?

6 For de elendiges ødeleggelses skyld, for de fattiges sukks skyld vil jeg nu reise mig, sier Herren; jeg vil gi dem frelse som stunder efter den.

7 Herrens ord er rene ord, likesom sølv som er renset i en smeltedigel i jorden, syv ganger renset.

8 Du, Herre, vil bevare dem, du vil vokte dem for denne slekt evindelig.

9 Rundt omkring svermer de ugudelige, når skarn er ophøiet blandt menneskenes barn.