1 א   למנצח לדוד br אמר נבל בלבו    אין אלהים br השחיתו התעיבו עלילה--    אין עשה-טוב br

2 ב   יהוה--    משמים השקיף על-בני-אדם br לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים br

3 ג   הכל סר יחדו נאלחו    אין עשה-טוב--אין גם-אחד br

4 ד   הלא ידעו כל-פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו br

5 ה   שם פחדו פחד    כי-אלהים בדור צדיק br

6 ו   עצת-עני תבישו    כי יהוה מחסהו br

7 ז   מי יתן מציון    ישועת ישראל br בשוב יהוה שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל

1 Til sangmesteren; av David. Dåren sier i sitt hjerte: Det er ikke nogen Gud. Onde, vederstyggelige er deres gjerninger; det er ingen som gjør godt.

2 Herren skuer ned fra himmelen på menneskenes barn for å se om det er nogen forstandig, nogen som søker Gud.

3 De er alle avveket, alle tilsammen fordervet; det er ingen som gjør godt, enn ikke én.

4 Sanser de da ikke, alle de som gjør urett, som eter mitt folk, likesom de eter brød? På Herren kaller de ikke.

5 Da forferdes de såre; for Gud er med den rettferdige slekt.

6 Gjør bare den elendiges råd til skamme! For Herren er hans tilflukt.

7 O, at der fra Sion må komme frelse for Israel! Når Herren gjør ende på sitt folks fangenskap, da skal Jakob fryde sig, Israel glede sig.