1 א ברכי נפשי את-יהוה br יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת br
2 ב עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה br
3 ג המקרה במים עליותיו br השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח br
4 ד עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט br
5 ה יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד br
6 ו תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים br
7 ז מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון br
8 ח יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם br
9 ט גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ br
10 י המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון br
11 יא ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם br
12 יב עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול br
13 יג משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ br
14 יד מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם br להוציא לחם מן-הארץ br
15 טו ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן br ולחם לבב-אנוש יסעד br
16 טז ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע br
17 יז אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה br
18 יח הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים br
19 יט עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו br
20 כ תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער br
21 כא הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם br
22 כב תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון br
23 כג יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב br
24 כד מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית br מלאה הארץ קנינך br
25 כה זה הים גדול-- ורחב ידים br שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות br
26 כו שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו br
27 כז כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו br
28 כח תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב br
29 כט תסתיר פניך יבהלון br תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון br
30 ל תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה br
31 לא יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו br
32 לב המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו br
33 לג אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי br
34 לד יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה br
35 לה יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- br ברכי נפשי את-יהוה br הללו-יה
1 Anima mia, benedici lEterno! O Eterno, mio Dio, tu sei sommamente grande; sei vestito di splendore e di maestà.
2 Egli sammanta di luce come duna veste; distende i cieli come un padiglione;
3 egli costruisce le sue alte stanze nelle acque; fa delle nuvole il suo carro, savanza sulle ali del vento;
4 fa dei venti i suoi messaggeri, delle fiamme di fuoco i suoi ministri.
5 Egli ha fondato la terra sulle sue basi; non sarà smossa mai in perpetuo.
6 Tu lavevi coperta dellabisso come duna veste, le acque serano fermate sui monti.
7 Alla tua minaccia esse si ritirarono, alla voce del tuo tuono fuggirono spaventate.
8 Le montagne sorsero, le valli sabbassarono nel luogo che tu avevi stabilito per loro.
9 Tu hai posto alle acque un limite che non trapasseranno; esse non torneranno a coprire la terra.
10 Egli manda fonti nelle valli, ed esse scorrono fra le montagne;
11 abbeverano tutte le bestie della campagna, gli asini selvatici vi si dissetano.
12 Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; di mezzo alle fronde fanno udir la loro voce.
13 Egli adacqua i monti dallalto delle sue stanze, la terra è saziata col frutto delle tue opere.
14 Egli fa germogliar lerba per il bestiame e le piante per il servizio delluomo, facendo uscir dalla terra il nutrimento,
15 e il vino che rallegra il cuor delluomo, e lolio che gli fa risplender la faccia, e il pane che sostenta il cuore dei mortali.
16 Gli alberi dellEterno sono saziati, i cedri del Libano, chegli ha piantati.
17 Gli uccelli vi fanno i loro nidi; la cicogna fa dei cipressi la sua dimora;
18 le alte montagne son per i camosci, le rocce sono il rifugio de conigli.
19 Egli ha fatto la luna per le stagioni; il sole conosce il suo tramonto.
20 Tu mandi le tenebre e vien la notte, nella quale tutte le bestie delle foreste si mettono in moto.
21 I leoncelli ruggono dietro la preda e chiedono il loro pasto a Dio.
22 Si leva il sole, esse si ritirano e vanno a giacere nei loro covi.
23 Luomo esce allopera sua e al suo lavoro fino alla sera.
24 Quanto son numerose le tue opere, o Eterno! Tu le hai fatte tutte con sapienza; la terra è piena delle tue ricchezze.
25 Ecco il mare, grande ed ampio, dove si muovon creature senza numero, animali piccoli e grandi.
26 Là vogano le navi e quel leviatan che hai creato per scherzare in esso.
27 Tutti quanti sperano in te che tu dia loro il lor cibo a suo tempo.
28 Tu lo dài loro ed essi lo raccolgono; tu apri la mano ed essi son saziati di beni.
29 Tu nascondi la tua faccia, essi sono smarriti; tu ritiri il loro fiato, ed essi muoiono e tornano nella loro polvere.
30 Tu mandi il tuo spirito, essi sono creati, e tu rinnovi la faccia della terra.
31 Duri in perpetuo la gloria dellEterno, si rallegri lEterno nelle opere sue!
32 Egli riguarda la terra, ed essa trema; egli tocca i monti, ed essi fumano.
33 Io canterò allEterno finché io viva; salmeggerò al mio Dio finché io esista.
34 Possa la mia meditazione essergli gradita! Io mi rallegrerò nellEterno.
35 Spariscano i peccatori dalla terra, e gli empi non siano più! Anima mia, benedici lEterno. Alleluia.