1 Ó Deus, nós ouvimos

com os próprios ouvidos;

nossos pais nos contaram

o que fizeste outrora, em seus dias.

2 Com a tua mão

expulsaste as nações

e estabeleceste os nossos pais;

afligiste os povos

e ampliaste o território

de nossos pais.

3 Pois não foi por sua espada

que eles conquistaram a terra,

nem foi o seu braço

que lhes deu vitória,

e sim a tua mão poderosa,

e o teu braço,

e a luz do teu rosto,

porque te agradaste deles.

4 Tu és o meu rei, ó Deus;

ordena a vitória de Jacó.

5 Com o teu auxílio,

vencemos os nossos inimigos;

em teu nome, pisamos sobre

os que se levantam contra nós.

6 Não confio no meu arco,

e não é a minha espada

que me salva.

7 Pois tu nos salvaste

dos nossos inimigos

e cobriste de vergonha

os que nos odeiam.

8 Em Deus, nos temos gloriado

continuamente

e para sempre louvaremos

o teu nome.

9 Agora, porém, tu nos rejeitaste

e nos expuseste à vergonha,

e já não acompanhas

os nossos exércitos.

10 Tu nos fazes bater em retirada

diante dos nossos inimigos,

e os que nos odeiam

nos tomam por seu despojo.

11 Entregaste-nos como ovelhas

para o matadouro

e nos espalhaste entre as nações.

12 Vendes por nada o teu povo

e não tens lucro com a sua venda.

13 Tu nos fazes objeto de deboche

para os nossos vizinhos,

de escárnio e de zombaria

aos que nos rodeiam.

14 Tu fazes de nós provérbio

entre as nações;

os povos nos veem

e balançam a cabeça.

15 A minha humilhação

está sempre diante de mim;

o meu rosto se cobre de vergonha,

16 ante os gritos do que afronta

e blasfema,

à vista do inimigo e do vingador.

17 Tudo isso nos sobreveio;

entretanto, não nos esquecemos

de ti,

nem fomos infiéis à tua aliança.

18 O nosso coração

não voltou atrás,

nem os nossos passos

se desviaram

dos teus caminhos,

19 para nos esmagares

onde vivem os chacais

e nos envolveres

com as sombras da morte.

20 Se tivéssemos esquecido

o nome do nosso Deus

ou se tivéssemos estendido

as mãos a um deus estranho,

21 será que Deus

não teria descoberto isso,

ele, que conhece

os segredos dos corações?

22 Mas, por amor de ti,

somos entregues

à morte continuamente,

somos considerados como ovelhas

para o matadouro.

23 Desperta! Por que dormes,

Senhor?

Desperta! Não nos rejeites

para sempre!

24 Por que escondes o rosto

e te esqueces da nossa miséria

e da nossa opressão?

25 Pois a nossa alma

está abatida até o pó,

e o nosso corpo está

como que pegado no chão.

26 Levanta-te para socorrer-nos;

resgata-nos por amor

da tua bondade.

1 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃

2 אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃

3 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃

4 אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃

5 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃

6 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃

7 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃

8 באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃

9 אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃

10 תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃

11 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃

12 תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃

13 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

14 תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃

15 כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

16 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃

17 כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃

18 לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃

19 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃

20 אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃

21 הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃

22 כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

23 עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃

24 למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃

25 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃

26 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃