1 Senhor, tu tens sido
o nosso refúgio,
de geração em geração.
2 Antes que os montes nascessem
e tu formasses a terra e o mundo,
de eternidade a eternidade,
tu és Deus.
3 Tu reduzes o ser humano ao pó
e dizes: "Voltem ao pó,
filhos dos homens."
4 Pois mil anos, aos teus olhos,
são como o dia de ontem que se foi
e como a vigília da noite.
5 Tu os arrastas na torrente;
são como um sono.
São como a relva que floresce
de madrugada;
6 de madrugada, viceja e floresce;
à tarde, murcha e seca.
7 Pois somos consumidos
pela tua ira
e pelo teu furor, conturbados.
8 Puseste as nossas iniquidades
diante de ti
e, sob a luz do teu rosto,
os nossos pecados ocultos.
9 Pois todos os nossos dias
se passam na tua ira;
acabam-se os nossos anos
como um breve pensamento.
10 Os dias da nossa vida
sobem a setenta anos
ou, em havendo vigor, a oitenta;
neste caso, o melhor deles
é canseira e enfado,
porque tudo passa rapidamente,
e nós voamos.
11 Quem conhece
o poder da tua ira?
E a tua cólera, segundo o temor
que te é devido?
12 Ensina-nos a contar
os nossos dias,
para que alcancemos
coração sábio.
13 Volta-te, Senhor!
Até quando estarás indignado?
Tem compaixão dos teus servos.
14 Sacia-nos de manhã
com a tua bondade,
para que cantemos de júbilo
e nos alegremos
todos os nossos dias.
15 Alegra-nos por tantos dias
quantos nos tens afligido,
por tantos anos
quantos suportamos
a adversidade.
16 Aos teus servos apareçam
as tuas obras,
e a seus filhos, a tua glória.
17 Seja sobre nós a graça do Senhor,
nosso Deus;
confirma sobre nós
as obras das nossas mãos,
sim, confirma
a obra das nossas mãos.
1 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
2 בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃
3 תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
4 כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃
5 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
6 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
7 כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃
8 שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃
9 כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
10 ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
11 מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
13 שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃
14 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃
15 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃
16 יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃
17 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃